הסמ"ע (ס' ל"ג, ס"ק ט"ו - ט"ז) כתב כיון שאיש עם אשתו נחשב כראשון בראשון ולא כגוף אחד, לכן מותר להעיד לבן בנה לדעת הרמב"ם שמתיר ראשון בשלישי וכסתימת המחבר (ס"ב). אבל הט"ז השיג ע"ז דכיון שבן בנה אסור להעיד לו משום דלגבי דידיה הוי ראשון בשני בבעל כאשתו, לא דיינינן ליה כראשון בשלישי אלא כראשון בשני. הנתהמ"ש (ס"ק ח') הכריע שהעיקר כהט"ז לפסול בזה, אבל הגר"א (ס"ק כ"ג) מיישב דעת הסמ"ע דכבר מצינו בגמ' בב"ב קכט ע"א שהתיר מר בר רב אשי להעיד לבן בנו ופרשו התוס' דנהי דשני בשני פסול וזה הוי ראשון בשני, כיון דאיתפליג דרא יש להתיר [וכ"כ התוס' בסנהדרין לגבי משה שפסול להעיד לפנחס בן אלעזר בן אחרן, דהוי ראשון בשלישי, אבל לאשת פנחס מותר משום דאיתפלג דרא]. ולכן אע"פ דלא קיי"ל כמר בר רב אשי, מ"מ מועיל סברתו אף לדידן להתיר להעיד לבן בנה של אשתו או לאבי אביה של אשתו, דכיון דאתפליג דרא דיינינן ליה כראשון בשלישי ולא כראשון בשני בבעל כאשתו.
No comments:
Post a Comment