Zevachim 97b - Aseh Doesn't Push off a Lo Ta'aseh in the Mikdash

In my sefer, Nasiach B'chukecha, I have a lot of discussion about this gemara from many different perspectives. The gemara asks that an aseh of eating kodshim should push off the lo ta'aseh not to eat the issur absorbed in it. This compels Rava to introduce a new concept that aseh doesn't push off lo ta'aseh in the mikdash and he supports this from the fact that the aseh to eat korban pesach (which includes the marrow in the bone) doesn't push off the lo ta'aseh to break the bone. Rav Ashi answers that the prohibition to eat the absorbed issur is actually an aseh in addition to the lo ta'aseh, and an aseh doesn't push off a lo ta'aseh.

1. Tosafos asks how can the mitzvah to eat korban pesach push off the lo ta'aseh not to break the bone since they aren't happening simultaneously. Piskei Tosafos answers that since the aseh can't be fulfilled any other way, it pushes off the lo ta'aseh even though it isn't simultaneous. See Nasiach B'chukecha pg. 224 for more discussion.

2. Just as we don't apply the concept of aseh pushing off a lo ta'aseh to allow one to eat matza that is made with tevel flour, we shouldn't allow the mitzvah of eating kodshim to push off the lo ta'aseh of eating the absorbed issur. See Nasiach B'chukecha pg. 237 for a discussion about this issue and a fascinating yesod from the ohr sameiach. Also, in my additions to the sefer I pointed out that the Keren Orah addresses this question and offers two approaches (See hebrew text below).

3. The mitzvah is to eat the kasher kodshim, the issur is not to eat what is absorbed in it. Even though the issur and mitzvah are not in the same item (they just happen to be mixed) we apply the concept of aseh docheh lo ta'aseh. See Nasiach B'chukecha pg. 239.

4. Do Rava and Rav Ashi argue about the concept of an aseh not pushing off a lo ta'aseh in the mikdash? Also, is the rationale that a lo ta'aseh in the mikdash is too strong to be pushed off, or that an aseh in the mikdash is not strong enough to push off a lo ta'aeh. See Nasiach B'chukecha pg. 243. See also Keren Orah (first one on 97b).

Regarding the distinction between matzah of issur and kodshim that has issur absorbed in it, see below:

הבאתי בפנים חידושו של האור שמח דלעולם לא מצינו שיש מצות עשה על האדם לאכול דבר האסור לו, דכל שאכילתו נמנעת מחפץ השם לא שייך שיהיה עליו מצוה לאכלו. והביא דמיון לזה מהא דאיתא בזבחים צז ע"ב דקפריך ליתי עשה דאכילת קדשים וידחה ל"ת דאכילת הפסול הבלוע בו, דכיון שאין העשה על עיקרו של שומן הפסול אלא הבשר הכשר שהפסול נבלע בו, שפיר שייך עשה דוחה ל"ת. שוב מצאתי בקרן אורה (זבחים צז ע"ב) שהרגיש בזה דמאי פריך ליתי עשה דאכילת כשר ולידחי ל"ת דפסול הבלוע הא מצוה הבאה בעבירה היא כמבואר ברמב"ם דאין יוצאין ידי חובת מצה במצה של איסור, וא"כ מאי שנא קדשים ממצה. וכתב לחלק בב' אופנים. חדא כעין חילוקו של האו"ש דדוקא בדבר שאסור מצד עצמו כמו טבל כיון דהוא אכילת איסור אין עליו מצות עשה "כיון שאסרתו תורה באכילה היכי נאמר דמצוה לאוכלו" אבל הכא דלא נאסר רק מחמת הבלוע בו שפיר אמרינן דעשה דוחה ל"ת. ולפי"ז היה יוצא דמצה הבלוע בו דבר האסור אתי עשה ודחי ל"ת, וכתב הקרן אורה דזו לא שמענו. עוד כתב לחלק דעשה דמצה לא דמי לאכילת קדשים, דעשה דאכילת קדשים מוטל על גוף הזבח משא"כ מצות אכילת מצה הוא על הגברא ואינו מיוחד למצה שבלע איסור. ולכן במצה שהיא אסורה לו אף כשהאיסור רק מצד הבליעה אסור לאכלו כיון שאין המצוה לאכול מצה האסורה המוטלת לפניו. אבל באכילת זבח שאין המצוה על הגברא אלא שתהא הקרבן נאכלת אלימא העשה לדחות האיסור. ולפי"ז אף לפי מה דמסיק רבא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש, וגם לפי מה דמסיק רב אשי שבאכילת הפסול הבלוע איכא לאו ועשה, מ"מ קדשים שנבלע איסור דעלמא שלא שייך למקדש ואין עליו אלא לאו גרידא, אתי עשה דאכילת קדשים ודחי לא תעשה של אכילת איסור הבלוע בו.