Tosafos 66a writes that if one forgot to count sefiras ha'omer at night, the be'hag holds that they can count by day with a bracha. Tosafos attempts to support that bidieved one can count by day from the mishna 71a that the mitzvah of harvesting is at night, but bidieved can be by day. Tosafos quotes Rabbeinu Tam that since we pasken that harvesting pushes off shabbos, we are forced to say that harvesting cannot be done by day (the assumption is that if it can be done the day after the night of the 16th it can also be done the day before - tosafos 72a). Therefore, we don't pasken like the mishna that harvesting by day is kasher, rather we pasken like the mishna in megilla that any night mitzvah cannot be fulfilled during the day.
Tosafos understands from the sugya 72a that the two halachos of 1. harvesting can be done by day (even the day of the 15th or 14th), and 2. harvesting pushes off shabbos, cannot both be correct. The gemara 72a explains that if the harvesting is kasher when done by day, even if it is bidieved, we cannot push off Shabbos just to fulfill the ideal of harvesting at night. However, the Rambam (Temidin U'musafin 7:6-7) paskens that harvesting the omer pushes off shabbos, yet paskens that if done by day it is kasher bidieved (as the mishna 71a and braisa 72a seem to say). The Shach in Hilchos Milah (y.d. 262) asks on the Rambam that his rulings contradict the gemara which clearly states that if it can be done before shabbos, it doesn't push off shabbos - the notion of pushing off shabbos just to fulfill the mitzvah min hamuvchar is rejected by the gemara? Based on this, the Shach proves that based on the sevara of the gemara that even a bris mila which pushes off shabbos, would not push off shabbos if it could be done before shabbos. The ideal fulfillment of a mitzvah doesn't push off shabbos, unless the mitzvah will be entirely lost. Based on the fact that milah pushes off shabbos, the Shach rejects the p'sak of the Rama who says that mila is kasher even if done before the 8th day. The Aruch HaShulchan points out that the halacha of ketziras ha'omer doesn't prove anything about milah. He explains this based on Tosafos on the bottom of 72a that by mila the gezeiras hakasuv of b'yom - even on shabbos, teaches that even if it can be done before it would push off shabbos. It is only by harvesting the o'mer where the fact that it pushes off shabbos is learned from korban tamid that Tosafos explains that if it can be done before shabbos it wouldn't be similar to Tamid and we couldn't learn from there that it pushes off shabbos.
To answer the question on the Rambam, both the Beis Halevi (teshuvos 1:38) and the Aruch Hashulchan (y.d. 262) explain that the Rambam had other gemaras to rely on that assume that even the ideal method of performing a mitzvah can allow shabbos to be pushed off, even though it could have been done prior to shabbos. Since both harvesting on the night of the 16th and mila on day 8 is the ideal way to perform the mitzvah, it pushes off shabbos. Based on the Rambam that harvesting is kasher by day, Rabbeinu Tam has no proof against the Behag and counting the omer can also be by day.
לכאורה יש קושיא גדולה על הנחת הגמרא. יש כאן ב' דיונים, חדא אם מקיים מצות קצירה והשני אם כשרה לקרבן העומר. והנה, כיון דמצות קצירת העומר דוחה שבת, היה מסתבר לומר דכל שאפשר לקיים מצות קצירה לפני השבת אינו דוחה את השבת, ורק כשאי אפשר לקיים מצות קצירה קודם השבת דוחה את השבת. אבל אין זה מקושר להא דאם נקצר ביום כשרה, שהרי אפילו אם היה כשרה להביא ממנו קרבן עומר, אילו לא מקיים מצות קצירה היה ראוי לדחות את השבת דמצות קצירת העומר דוחה את השבת. וא"כ היה אפשר לפרש כוונת הרמב"ם שאם קוצר ביום אינו מקיים מצות קצירה מש"ה מצות קצירת העומר דוחה את השבת, והא דכתב הרמב"ם שאם נקצר ביום כשר, היינו שכשר להביא ממנו קרבן עומר ולאו משום שבדיעבד מקיים בזה מצות קצירה. אמנם בגמ' לא משמע כן כלל, שהרי בגמ' קאמר דאי ס"ד נקצר שלא כמצותו (כגון ביום) כשר, אמאי דחי שבת, נקצריה מערב שבת, אלא מדדחי שבת ש"מ נקצר שלא כמצותו פסול. הרי בהדיא תלה הגמ' דין דחיית שבת בכשרות ופסלות להביא ממנו קרבן עומר, ובאמת היה מסתבר שיהיה תלוי אם מקיים בזה מצות קצירה והכי הול"ל דאי ס"ד שבנקצר ביום מקיים מצות קצירה עכ"פ בדיעבד לא הו"ל לדחות שבת, א"ו אינו מקיים מצות קצירה, אבל לא הו"ל לתלות דחיית שבת בכשרות ופסלות. איברא, שהיה אפשר לפרש דקים להו לחז"ל דכל שמצות קצירה הוא חלק ממצות העומר, וכל שאינו מקיים מצות קצירת העומר, נפסל להביא ממנו קרבן העומר. לפיכך קים להו בפשיטות דהא דיצא ולא יצא במצות קצירה תלוי בכשרות ופסלות להביא ממנו לעומר, דאם יצא כשר לעומר ואם לא יצא מצות קצירה פסול לעומר. אמנם זה לא יתכן, שהרי במתניתין עא ע"א תנן מצות העומר לבא מן הקמה, לא מצא יביא מן העמרים. רש"י פירש דמצות להביא מן הקמה שתהא קצירה לשמה ומשמע שבזה מקיים מצות קצירה, אבל אם לא מצא קמה משום שכבר נקצר הכל שלא לשם מצוה או ע"י נכרי באופן שלא קיים מצות קצירה, מ"מ יביא העומר מן העמרים. אלמא שאין מצות קצירה חלק יסודי של מצות העומר, ואף בלי קיום מצות קצירה יכול להביא ממנו העומר. וא"כ חזרא קושיין לדוכתיה על הש"ס, אמאי תלה דחיית שבת בכשרות ופסולת של העומר, הו"ל למתלי דחיית שבת בהא דאם אפשר לצאת מצות קצירה כשקוצר מבעוד יום. ואפשר לומר דס"ל להש"ס דבאמת אין מצות קצירה דוחה שבת אלא מצות הבאת העומר דחי שבת, ולכן הכל תלוי אם כשר או פסול להביא ממנו קרבן העומר. וקאמר הש"ס דאילו היה כשר לעומר כשנקצר ביום, אין הכרח לדחות שבת כדי להביא העומר וע"כ לא דחי שבת, אבל אם נקצר ביום פסול ורק בליל ט"ז כשר, ע"כ דחי שבת כדי להביא ממנו קרבן העומר למחר. ויש להביא סמך לזה, דבגמ' עא ע"א יליף דדוחה את השבת מדכתיב "תקריב" ואפילו בשבת, ולכאורה קמיירי בקצירה (דלא כמו שדחק התוס' דקמיירי בהקרבה) ויליף מקרא ד"תקריב" אלמא דעיקר ההיתר לקצור בשבת הוא משום מצות הקרבת העומר ולא משום מצות קצירה. היוצא מדברינו שבאמת אינו ברור לי מקורו של הרמב"ם לדחות גמ' ערוכה. מ"מ יסוד המח' בין הנחת הש"ס והנחתו של הרמב"ם, שהש"ס סובר דמצות הקרבת העומר דוחה שבת אלא שבדרך כלל אין הכשר מצוה דוחה שבת, וזה חידוש של מצות קצירה דדחי שבת כדי להקריב ממנו העומר. ולפי"ז אם היה אפשר להקריב בלא דחיית שבת אין מצות קצירה דוחה שבת. אבל הרמב"ם סובר דמצות קצירה דוחה שבת כמו מצות הקרבה, ואע"פ שאפשר להקריב מן העמרים, כיון שמבטל בזה מצות קצירה דחינן שבת כדי לקיים מצות קצירה כראוי. ואכתי צ"ב יותר
שוב מצאתי בשפת אמת שכתב לפרש דברי הרמב"ם ממש כמו שכתבתי שכוונתו דכשר להביא העומר ממנו אבל לא קיים מצות קצירה, ודחאו
No comments:
Post a Comment