גירות

בפשטות קריאת הגמרא היה נראה שבדיעיבד אם גר נתגייר כדי להינשא ליהודית וכדומה הוא גר גמור. אך מהרמב"ם נראה שזה ספק וחוששים לגירותו,
לאחר העיון כך נראה: דהמ"ח בגמרא הוא באופן שידוע שהיה קבלת מצוות אך הסיבה היתה בשביל אישות וכדו' דלחד מ"ד לא הוי גירות אך אנו פוסקים שבדיעבד הוי גירות כיון שהיה קבלת מצוות, אך יש חוץ מזה גם חשש שלא היה קבלת מצוות שלימה ולזה אומר הרמב"ם שמחכים ורואים איך יתנהגו ואזלנן לחומרא, אך אפילו אם יש וודאי קבלת מצוות עדיין לכתחילה ב"ד לא מקבלים ולחד מ"ד אפי' בדיעבד לא חל וע"ע בהגהות הגר"א בשו"ע