Re: Tosafos proof that melacha is assur m'dioraysa on chol hamoed from the gemara's question at the end of the first perek of avodah zara that renting a field to a kusi who will to melacha on chol hamoed is lifnei iver:
בסוף דבריהם הוכיחו התוס' דמלאכה בחוה"מ אסור מה"ת, מהא דסוף פ"ק דע"ז גבי המשכיר שדה לכותים דקפריך בגמ' שם תיפוק ליה משום לפני עור שבשכירתו מכשיל הכותי לעשות מלאכת בחוה"מ ועובר הישראל בלפני עור, דמשמע להו מזה שמלאכת חוה"מ אסור מדאורייתא. אלמא ס"ל להתוס' דאילו הוי רק מדרבנן לא שייך לפני עור. ויש ב' דרכים לפרש דבריהם. הרש"ש כתב משום דלפני עור רק שייך מה"ת גבי איסור תורה ולא באיסור דרבנן, לכך הוכיחו דע"כ מלאכת חוה"מ אסור מדאורייתא מדאוסר להשכיר משום לפני עור, אבל מה שדחו התוס' דבאמת הוא רק מדרבנן אלא שהצדוקין מודים בו ואין הכותים מודים בו )רש"ש( אינו מובן, דמה בכך שהצדוקים מודים בו מ"מ לא שייך לפני עור כיון דלפי ההלכה הוא רק אסור מדרבנן. וצ"ל דכל שהאיסור מפורש בתורה אף כשהוא באמת רק מדרבנן שייך בזה לפני עור וצ"ע. יש עוד דרך לפרש דבריהם כמש"כ המהרש"ם בהגהותיו על פי הנתהמש"פ (ס' רל"ד) דבאיסור דרבנן בשוגג ליכא איסורא וחידש המהרש"ם דכיון דלגבי הכותי ליכא אלא איסור דרבנן בשוגג ממילא אין איסור על הישראל להכשילו בזה [והוא חידוש גדול, דאף לפי הנתהמ"ש מסתברא שאסור להכשילו בשוגג]. ולזה תרצו שפיר דכיון שהצדוקין מודים בו וגם הכותים מודים ממילא הם מזידים בזה והוי איסור דרבנן במזיד ושפיר שייך לפני עור
בסוף דבריהם הוכיחו התוס' דמלאכה בחוה"מ אסור מה"ת, מהא דסוף פ"ק דע"ז גבי המשכיר שדה לכותים דקפריך בגמ' שם תיפוק ליה משום לפני עור שבשכירתו מכשיל הכותי לעשות מלאכת בחוה"מ ועובר הישראל בלפני עור, דמשמע להו מזה שמלאכת חוה"מ אסור מדאורייתא. אלמא ס"ל להתוס' דאילו הוי רק מדרבנן לא שייך לפני עור. ויש ב' דרכים לפרש דבריהם. הרש"ש כתב משום דלפני עור רק שייך מה"ת גבי איסור תורה ולא באיסור דרבנן, לכך הוכיחו דע"כ מלאכת חוה"מ אסור מדאורייתא מדאוסר להשכיר משום לפני עור, אבל מה שדחו התוס' דבאמת הוא רק מדרבנן אלא שהצדוקין מודים בו ואין הכותים מודים בו )רש"ש( אינו מובן, דמה בכך שהצדוקים מודים בו מ"מ לא שייך לפני עור כיון דלפי ההלכה הוא רק אסור מדרבנן. וצ"ל דכל שהאיסור מפורש בתורה אף כשהוא באמת רק מדרבנן שייך בזה לפני עור וצ"ע. יש עוד דרך לפרש דבריהם כמש"כ המהרש"ם בהגהותיו על פי הנתהמש"פ (ס' רל"ד) דבאיסור דרבנן בשוגג ליכא איסורא וחידש המהרש"ם דכיון דלגבי הכותי ליכא אלא איסור דרבנן בשוגג ממילא אין איסור על הישראל להכשילו בזה [והוא חידוש גדול, דאף לפי הנתהמ"ש מסתברא שאסור להכשילו בשוגג]. ולזה תרצו שפיר דכיון שהצדוקין מודים בו וגם הכותים מודים ממילא הם מזידים בזה והוי איסור דרבנן במזיד ושפיר שייך לפני עור
1 comment:
There is a matter of dispute among the Rishonim if the prohibition against performing labor on Chol Hamoed (the intermediate days of Pesach and Sukkos) is Biblical (Rashi) or Rabbinic (Tosfos).
Our Gemora cites Scriptural verses illustrating that it is forbidden to perform labor during Chol Hamoed. Tosfos states that it is implicit from the Gemora that this is a Biblical prohibition.
Tosfos asks: It is permitted to work on Chol Hamoed to prevent an irretrievable loss or various types of labor; this would be understandable if the prohibition would be Rabbinic in nature, however, if it is a Biblical prohibition, where do we find distinctions in the types of work that some will be forbidden and some will be permitted?
Tosfos concludes that the prohibition against working during Chol Hamoed is only a Rabbinic injunction and the verses cited are merely Scriptural supports for this decree.
Tosfos asks from a Gemora in Avodah Zarah (22a) which states that there would be a prohibition of placing a stumbling block before a blind man (lifnei iver) by performing labor on Chol Hamoed. (One is forbidden from assisting another fellow to violate a prohibition, where the sinner could not accomplish the transgression without his aid.)
The Reshash explains Tosfos: The prohibition of lifnei iver is only applicable by a Biblical prohibition and not when it pertains to a Rabbinical injunction; accordingly, Tosfos asks why the Gemora states that lifnei iver applies by the prohibition of working on Chol Hamoed, when that is only a Rabbinic injunction.
Tosfos in Avodah Zarah (22a) states explicitly that the commandment of lifnei iver applies by a Rabbinic prohibition, as well. The Steipler Gaon explains a different Tosfos (Avodah Zarah 15b) that Tosfos is uncertain regarding this principle and it is indeed a dispute among two answers in Tosfos if lifnei iver applies by a Rabbinic prohibition or not.
This principle requires an explanation. Why should lifnei iver not apply by a Rabbinic prohibition? One is forbidden from providing flawed advice to his fellow (the Minchas Chinuch discusses if giving shoddy counsel violates this prohibition); every Rabbinic decree entails a Biblical prohibition of not swaying from the words of our sages.
What is the logic to differentiate between assisting someone to violate a Biblical prohibition or one that is merely Rabbinic?
Sefer Lehanchil Ohavei Yesh uses the Nesivos to explain this.
Post a Comment