גמ' כל היכא דגדול מחייב מדאורייתא וכו'- לפי המסקנא יוצא דאפילו קטן שיהיה בריא כשיגדיל מ"מ אם היה לו איזה חולי שיהא פטור בגדלותו הרי הוא פטור אף בקטנותו. וכללו של דבר שלא מחייבינן בקטן יותר מבגדול בכה"ג. וקשה לפי"ז בין לב"ש בין לב"ה שהרי שניהם סברי דקטן חייב בחינוך קודם שיכול לעלות ברגליו בלי שום סיוע, דאפילו לב"ה מאחר שיכול לאחוז בידו של אביו הוא חייב אע"פ שבעצמו אינו יכול לילך, וא"כ כיון דגדול בכה"ג פטור כמש"כ רש"י ד. בד"ה דבר, משום שצריך משענת אחרת לבד מרגליו אמאי מחייבינן קטנים
הטו"א האריך מאוד בענין זה וכתב בד"ה פיסקא, יסוד גדול בסוגיא זו. כל שקטנותו גורם שלא יהא בר חיובא לא פטרינן ליה מחמת זה. ולכן אין הקטן שאינו יכול לעלות ברגליו פטור מחינוך אלא כשהחולי גורם אבל כשקטנותו גורם הרי הוא חייב אע"פ שגדול בכה"ג פטור. והביא ראיה לזה דאל"כ האיך שייך חינוך בקטן הרי קיי"ל דמצות צריכות כוונה, וקטן לאו בר כוונה הוא. א"ו כיון שחסרון זה הוא מחמת קטנותו הוי כמום עובר וחייב בחינוך בכה"ג. ובזה מיישב קושיית התוס' ב. בד"ה איזהו, דאף למ"ד כולן תשלומין דראשון וקטן אינו יכול להביא בראשון, היינו רק מחמת קטנותו ומש"ה שפיר מחייב לחנכו בשאר הימים. ומטעם זה הוסיף בשפ"א שאף קטן שאינו מדבר מחמת קטנותו כיון שיכול לאחוז בידו של אביו חייב בשמחה אע"פ שגדול שהוא אלם פטור. ונראה לפרש דטעמא דכלל זה דכל שגדול בכה"ג פטור לא מחנכינן ליה לקטן משום שכל התכלית של חינוך הוא "שיהא סרוך אחר מנהגו כשיגדיל", ואילו הוי מחנכינן ליה לקטן שהוא חולי ופטור בכה"ג כשיגדיל הוא נגד ענין של חינוך דהוי כאילו מלמדו שגדול בכה"ג מחייב שהוא ההיפוך מהאמת. לפיכך כל שקטנותו גורם ליכא למיחש למידי שהרי יבין הקטן לכשיגדיל דכיון שהיה מחמת קטנותו חייב אבל כשהוא מחמת חולי אחר פטור
אמנם אכתי קשה לי בשיטת רש"י, שכתב במשנה בד"ה שלש, וז"ל הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב וכיון דגדול פטור מה"ת קטן לאו בר חינוך הוא עכ"ל. הרי משמע מרש"י דסברת ב"ה לחלוק על ב"ש הוא דמדמינן קטן לגדול ממש וא"א לומר שחייב מכשיודע לרכוב על כתפיו, דכיון דגדול בכה"ג פטור ה"נ קטן, אלא דילפינן מרגלים דדוקא כשראוי לעלות ברגליו חייב דבכה"ג גדול נמי חייב. וזה תמוה שהרי אף כשיודע לאחוז בידו של אביו הא גדול בכה"ג פטור כמש"כ רש"י בעצמו ד. בד"ה דבר, כיון שהוא צריך משענת אחרת מלבד מרגליו, דהיינו ידו של אביו וצ"ע
1 comment:
you raise a very good point on rashi,
perhaps Rashi holds that according to beis hillel while the child is walking he still is doing the "form" of the mitzvah while being carried is lacking even that.
even without rashi, how eles would you explain beis hillel following the turei even line of thinking? the turei even himself calls this stage of a katan a "half of a p'tur"
Post a Comment