ברמב"ם ריש פ"יא משמע שרק בסתם נשואה כתובתה מנה אך אם יש עדים שלא נבעלה כתובתה מאתיים דהיינו דלא פוסק כברייתא לעיל י"א ע"ב. ומוכח שלא פוסק כברייתא שם כיון שס"ל לרמב"ם שחופה הוי יחוד וא"כ איך שייך שיהיה עדים שנישאה ולא נסתרה, וזה באמת ראית הר"ן שחופה לאו היינו יחוד
והביאור דהרמב"ם ס"ל דדין ברייתא לעיל הוי במסרו האב לשלוחי הבעל, ובאמת לא היה חופה רק דס"ל ברייתא לעיל כמו ריש לקיש הכא בדף מ"ח ע"ב שאף במרו לבעל כבר כתובתתה מנה דהוי תקנה דרבנן שתחשב כבעולה אף שלא היה יחוד, אך כיון שאיתותב ר"ל מברייתא הכא בסוגיין א"כ פוסק הרמב"ם כברייתא הכא בסוגיין (וכפירש"י בסוגייא) שבמסר האב לבעל רק הוי נישואין לדין ירושה בלבד, וא"כ ה"ה כשיש עדים שלא נבעלה עדיין כתובתה מאתיים
ומוכח דכן שיטת הרמב"ם שבפ"א ה"ט מנערה פסק דבתולה מן הנישואין אין לה קנס, וכתה המ"מ שמקורו מהך דכתובתה מנה, ולענין קנס פשוט שעם יש עדים שהיא בתולה יש לה קנה אפילו כבר היתה נשואה, אלא מוכח שכל הדין של הרמב"ם בלא עדים, אך עם עדים שהיא בתולה כתובתה מאתיים ויש לה קנס ע"ש באורך דבריו ולי קצ"ע דמהמשנה לעיל שנחלקו ר"ע ור"י אי נתארסה ונתארמלה יש לה קנס או לא הוי ליה למינקט חידוש גדול יותר שאפילו נישאת ויש עדים שלא נבעלה, ואולי זה פשוט דלקנס זה לא מעלה ולא מוריד. עוד יש לעיין קצת מלשון התוספות מ"ט ע"א ד"ה ואימא וזה לשונו וי"לדהא פשיטא ליה דנשואה שאינה בעולה חשובה כבעולה ואין חילוק כלל דנשואין משווה לה כבעולה לכל דבר וכולי
1 comment:
ברמב"ם ריש פ"יא משמע שרק בסתם נשואה כתובתה מנה אך אם יש עדים שלא נבעלה כתובתה מאתיים דהיינו דלא פוסק כברייתא לעיל י"א ע"ב. ומוכח שלא פוסק כברייתא שם כיון שס"ל לרמב"ם שחופה הוי יחוד וא"כ איך שייך שיהיה עדים שנישאה ולא נסתרה, וזה באמת ראית הר"ן שחופה לאו היינו יחוד
והביאור דהרמב"ם ס"ל דדין ברייתא לעיל הוי במסרו האב לשלוחי הבעל, ובאמת לא היה חופה רק דס"ל ברייתא לעיל כמו ריש לקיש הכא בדף מ"ח ע"ב שאף במרו לבעל כבר כתובתתה מנה דהוי תקנה דרבנן שתחשב כבעולה אף שלא היה יחוד, אך כיון שאיתותב ר"ל מברייתא הכא בסוגיין א"כ פוסק הרמב"ם כברייתא הכא בסוגיין (וכפירש"י בסוגייא) שבמסר האב לבעל רק הוי נישואין לדין ירושה בלבד, וא"כ ה"ה כשיש עדים שלא נבעלה עדיין כתובתה מאתיים
ומוכח דכן שיטת הרמב"ם שבפ"א ה"ט מנערה פסק דבתולה מן הנישואין אין לה קנס, וכתה המ"מ שמקורו מהך דכתובתה מנה, ולענין קנס פשוט שעם יש עדים שהיא בתולה יש לה קנה אפילו כבר היתה נשואה, אלא מוכח שכל הדין של הרמב"ם בלא עדים, אך עם עדים שהיא בתולה כתובתה מאתיים ויש לה קנס ע"ש באורך דבריו ולי קצ"ע דמהמשנה לעיל שנחלקו ר"ע ור"י אי נתארסה ונתארמלה יש לה קנס או לא הוי ליה למינקט חידוש גדול יותר שאפילו נישאת ויש עדים שלא נבעלה, ואולי זה פשוט דלקנס זה לא מעלה ולא מוריד. עוד יש לעיין קצת מלשון התוספות מ"ט ע"א ד"ה ואימא וזה לשונו וי"לדהא פשיטא ליה דנשואה שאינה בעולה חשובה כבעולה ואין חילוק כלל דנשואין משווה לה כבעולה לכל דבר וכולי
Post a Comment