Monday, August 03, 2009

Baba Metzia 102a - Mezuza as a shemira

I am copying and pasting a short piece from a kuntros i have on hilchos mezuza.
המקור שאין עיקר התכלית של המזוזה להיות שמירה לבית בעצם הוא ממש"כ הרמב"ם (פ"ה מהל' תפילין הל' ד') וז"ל אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין לו חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהוא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם עכ"ל. והקשה הכס"מ מהגמ' בע"ז יא ע"א ממה שאמר אונקלוס הגר, וכתב בשם הרמ"ך דאונקלוס הוא דאמר להו לאחשובינהו לישראל, אבל לאו אמת היא. אכן, הכס"מ כתב שבגמ' מנחות לג ע"ב מבואר שהוא לשמירה מדקאמר שמניחו בטפח הסמוך לרה"ר כי היכי דתנטריה. וכן יש להוכיח מב"מ קב ע"א שלא יטלנה בידו ויוצא, ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ובניו, והטעם כדפרשו התוס' שם שהמזיקין באין לבית אשר שאין בו מזוזה, לכן כשנוטלה הוי כאילו מזיק אותן שידורו בבית. לכך כתב הכס"מ דאין הכי נמי שהמזוזה שומרת הבית כשהיא כתובה כתקנה, לא המלאכים הכתובים בה מבפנים, וגם אין הכוונה בעשייתה לשמור הבית אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשך שתשמור הבית עכ"ל. הרי סובר שתכלית המזוזה הוא למצותה אלא שממילא יש בה שמירה. אכן, משמע מהכס"מ שהשמירה הנובע ממזוזה שייך במזוזה טפי מבשאר מצות, אבל במהר"ץ חיות בב"מ קב ע"א השוה שמירת המזוזה לשמירה הבאה מהתורה "בשכבך תשמור עליך", וכן שאר מצות כדאיתא בסוטה כא ע"א דבעידנא דעסיק ביה אגוני ומצלי, משמע שאין שמירה יתירה במצות מזוזה מבשאר מצות התורה
והנה, נראה פשוט מכל הנ"ל דבמקום שהוא פטור ממזוזה לא שייך לקבוע מזוזה לשם שמירה בעלמא, דכיון דמצוה ליכא, שמירה נמי ליכא שהרי השמירה אינו תוצאה של מציאות המזוזה, אלא היא תוצאה ממצות מזוזה. לפיכך תמהני עמש"כ בספר דעת תורה ממהרש"ם בשם השבו"י (ח"ג ס' פ"ט) דאף במקום שהוא פטור ממזוזה יכול לעשותו לשימור ולא מקרי הדיוט. ואפשר שכוונתו למש"כ בס' רפ"ו הע' כ"ט דבמקום שיש ספקא דדינא משום פלוגתא דרבוותא אף במקום שהוא פטור מעיקר הדין, אפשר שיש מעלה דשמירה אליבא דאידך וכדאי להחמיר. מ"מ באופן דליכא קיום מצוה נראה שלא שייך שמירה, והראיה לזה מפרש"י במנחות לב ע"ב בד"ה היו, גבי בית מונבז המלך שעשו מזוזות בפונדקותיהן שהיו לנין בו ואין חייבין במזוזה, והטעם שעשו מזוזות פרש"י וז"ל ותולין אותן בפונדק במקל עד הבקר זכר למזוזה, שלא היו דרין לעולם דירת קבע אלא הולך היה מעיר לעיר במלכותו עכ"ל. הרי דחק רש"י לפרש הטעם שתלאו מזוזה משםום זכר בעלמא דשייך רק באנשים שלעולם לא היו דרין בדירת קבע, ומדלא פירש בפשיטות שהיו נוהגין לעשות כן לשמירה, משמע דבדליכא קיום מצוה ליכא שמירה בזה

No comments: