בסוגיא דפוחתין חומש מהשומא ביאר תוספות ברש"י שיש שתי סיבות לפחות חומש או מצד שיש פחת לנכסים מחמת ההשתמשות או מצד שהשומא נעשית לכבוד הנישואין לא הוי שומא מדוייקת שמרבים השומא לכבודם
ונראה לי שזה תלוי בחפץ, שחפץ שמשתמשים בו הרבה יש בזה פחת של השתמשות ומצד שני כיוון שרבים משתמשים בזה א"כ על כרחך ששומתו ידועה לכל וא"כ לא מרבים שומתו ליותר משוויו כיוון שזה ממש שקר, אך בדברים שלא משתשמים תדיר א"כ אין פחת מההשתמשות אך מצד שני אין שומתו ידועה וא"כ שייך להרבות בשומא לכבוד החתן וכלה
ובגמרא סז א' שמקשה על ר' יוחנן מברייתא דת"ק ורשב"ג לכאורה צ"ע דמה דמקשה מת"ק אפשר להביא סיוע מרשב"ג ששמין הזהב בשויו? ומצאתי הקושיא בשיטה. ואשר נראה לי שיש פה דיוק ברש"י שהריטב"א מדייק, שאצל ר' יוחנן רש"י אומר שהוי חתיכות זהב משא"כ בברייתא פרש"י זהב שבור, ולכן נ"ל שכוונת רש"י שזהב לא הוי פחת מהשתמשות כעין כלי כסף אלא הנידון בזהב אי שומתו ידועה או לא - דאי שומתו ידועה ל"ש שיוסיפו על השומא, ור' יוחנן סובר שאפילו חתיכות זהב שומתן ידועה ולכן שמין אותן דווקא בשויין, וכל שכן שזהב שבור הוי שומתו ידועה, ולכן מקשה הגמרא ממחלוקת ת"ק ורשב"ג שרק נחלקו בזהב שבור אי שומתו ידועה אך בחתיכות זהב וודאי שלא הוי שומתו ידועה וקשיא על ר' יוחנן אף מרשב"ג - ועיין היטב בשיטה מה שהביא מהריטב"א ולא הבנתי דבריו אך השתמשתי בדיוקו
No comments:
Post a Comment