הגמרא מקשה מנע ידע דהיא מעבירתו על הדת לגבי נידה, ומקשים הראשונים דנימא דהיא מודה אחר התשמיש שהיתה נידה, והר"ן מביא את הראב"ד דמתרץ דלא נאמנת דאין אדם משים עצמו רשע. והראשונים מקשים על הראב"ד דהרי לגבי ממון אמרינן דהודאת בע"ד כמאה עדים ולא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע, והכא היא מודה להפסיד כתובתה. וראיתי שיש מתרצים לראב"ד כך - שוודאי לגבי ממון אמרינן הודאת בע"ד אלא שהבא ההפסד של הכתובה לא הוי ששימשה איתו נידה אלא מפסידה כתובתה כיוון שאי אפשר לדור בכפיפה אחת עם נחש, וא"כ לפני שמפסידה כתובתה צריך קודם להוכיח שהיא רשעה - וע"ז אמרינן אאמע"ר, דהיינו שזה שתי שלבים והבן - ועיין לעיל באלו נערות מה שדיברנו בנושא זה ומקצר אני
מפני דוחק השעה
http://hearos.blogspot.com/2007/10/question.html
No comments:
Post a Comment