Sunday, March 16, 2008
תכ"ד
יש שני דינים בתכ"ד, אחד שהמעשה לא נגמר עדיין לפני תכ"ד ולכן שייך לבטל המעשה מדין אתי דיבור ומבטל דיבור, משא"כ לאחר תכ"ד כבר הוי מעשה ואין דיבור מבטל דיבור. אך בדין קריעה רואים עוד דין בתכ"ד, דהתם לא שייך לזה אלא יש דין שאם קרע אפילו לפני שמתו מת ממש, עדיין יצא דין קריעה אי הוי תכ"ד , ורואים משם שתכ"ד אומר שכל מה שנעשה בתכ"ד הוי כאילו נעשה בזמן אחד ולכן יצא י"ח הקריעה. משא"כ במעשה קנין, למשל, זה לא מספיק, דאפילו אם חזרתי מדעתי בתכ"ד עדיין גם היה לי דעת ג"כ, דהיינו דיש כעת מעשה שיש בו באותו זמן דעת ואי דעת, ולכן שם צריכים לומר ג"כ דין דיבור מבטל דיבור - ופשוט לכאורה, נ"ל שזכור לי מימי נעורי
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
1 comment:
shkoyach r' yossi!
i was planning on posting the exact same point!
I agree that there must be 2 dinim in toch k'dei dibur, one that allows the right of retraction since the ma'aseh hasn't been completed, and one that considers it as if the ma'aseh that was done is continuous until after the k'dei dibur passes. The difficulty is that the Ran only gives a rationale for the first concept, based on an umda'ana that people want to reserve right of retraction until after k'dei dibur (except by very chamur things like avoda zara and kiddushin). But what is the rationale that we consider the ma'aseh to be continuous? Also, does hafara have to come AFTER the neder, and kriah AFTER the death, or does hafara work even when it is simultaneous with the neder and kriah even when it is simultaneous with the misah? The Ran seems to imply the second way.
Post a Comment