הנה מן הדין שנתייגע למצוא הקשר שבין נדרים ופורים במיוחד שהסיום נופל בפורים. ובדרך צחות נ"ל כך. שדין נדר הוי הכח שניתן לאדם לחדש איסור דאורייתא על עצמו, דהיינו שנדרים הוי חידוש גדול שלא מצינו בכל התורה. ובדומה לזה הוי לאו של לא תסור דג"כ חל דיני תורה ע"י חוקי החכמים. וא"כ בין בנדר ובין בדין לא תסור טמון כח תורה שבע"פ שאומר שאנו מחדשים תורה - ואמת שבצד מסויים כל יו"ט ודיני קידוש החדש ג"כ בכה"ג בבחינת מקדש ישראל דמקדשי לזמנים - . ובאמת שלכן בדרך כלל אמרינן שכל הנודר כאילו בנה במה, דהיינו שנחדש על עצמו דינים שלא נאמרו בתורה ומדוע לו? והוי קצת בבחינת אל תוסף.
וכעת נראה שכנגד זה יש את פורים וחנוכה. שפורים הוי הוספה על ד"ת וכתבי הקדש עד שיש מחלוקת אי מטמאה את הידים. ויותר מזה, ניכר לעין ההקבלה שביניהם ע"י לימוד הגמרא במגילה דף ז' שאסתר ביקשה כיתבוני לדורות וענו לה החכמים שזה לא ראוי עד שמצאו מקור בתורה, דהיינו ממש כמו נדר חידוש ד"ת הוי כאילו בנה במה אלא א"כ יש לזה דבר שמצורף לזה ועושהו לדבר נכון.
והדברים אינם צריכים לפנים שבחנוכה הוא כנגד ההוספה שבבחינת לא תסור ולכן דווקא שם איתא בגמרא איך מברכין וציוונו כידוע. יוצא שבין בפורים ובין בחנוכה הוי בבחינת תושבע"פ אלא שבפורים זה נעשה כתבי קדש כין שנדר הוי ממש מפורש בפסוקים ובחנוכה זה בבחינת לא תסור. ועוד יש לבאר עפ"י זה מדוע דווקא פורים נס נסתר לעומת חנוכה ואכמ"ל
5 comments:
נהנתי מרעיוניך
במה שכתבת לגבי הנודר כאילו בנה במה כן פירש הר"ן בהדיא בנדרים כב ע"א. וגם מסתבר לציין גם הא דאיתא בגמ' יד ע"א מ"ח נביאים וז' נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה. ופרש"י וז"ל וא"ת נר חנוכה? כבר פסקו הנביאים, אבל בימי מרדכי היו חגי זכריה ומלאכי עכ"ל. ואף שיש למהרש"א דרך אחרת בפירוש רש"י, נלענ"ד שעיקר כוונתו הוא דלא שייך הענין של בל תוסיף כשמחדש יום טוב רק כשהוא קרוב לדאורייתא כמו מקרא מגילה שהוא מדברי קבלה כמש"כ הנוב"י ס' מ"א (הובא בשערי תשובה או"ח ס' תרפ"ז) אבל בדבר שהוא רחוק מדאורייתא ליכא למיחש שיחליפוהו במידי דאסור מדאורייתא ממש ולא שייך בזה איסורא דבל תוסיף. וזמש"כ רש"י דכיון דבימי חנוכה לא היו נביאים, ליכא איסור במה שמחדשים וקובעים יום טוב לפרסום הנס
כמדומני שכתב כן החת"ס בתשובה למהר"ץ חיות בסוף או"ח, והוא גם נמצא בח' חת"ס הנדפס בש"ס ווילנא סוף מסכת מגילה בדף ו ע"ב וז"ל דעיקר פורים וחנוכה דאורייתא מק"ו דריב"ק לקמן יד ע"א וק"ו דאורייתא, אלא דסגי בשום זכר לנס ואנשי כנה"ג תקנו לקרות מגילה ושמחה ומשתה, וכן בחנוכה תקנו חשמונאים נרות וכל זה דברי קבלה ודרבנן אבל מה"ת מחוייב לעשות שום זכר לנס עכ"ל. ובאגרו"מ העיר לו דודו דברי החת"ס הללו, ודחאם בב' ידים עיי"ש
I deleted what I wrote above in haste; what I meant was that the Chasam Sofer in many places says this chidush by Chanukah and Purim, and he bases it on the Ramban in Shoresh beis. It is interesting though that the Ramban is only speaking about Purim which is derived from "ksov zos zikaron b'sefer."
The Rambam in Shoresh alef says that we can say "v'tzivanu" by lighting neiros chanukah because of "lo sassur." The Ramban disagrees and says that any mitzvah midrabanan cannot be based upon a lav in the Torah. The Ramban would seem to be saying that Chanukah and Purim cannot be regarded as min hatorah. The Chasam Sofer in Shabbos 23 brings the Ramban and disagrees (?) because of the kal vachomer. Yet the C"S in the teshuvos (208) cites the Ramban in shoresh beis as the source for his chidush!!??
Post a Comment