בענין תשלומין על מצווה
בפשטות א"א לקחת שכר על כל מצווה, ועיין במהרש"א ח"א ל"ח ע"ב שזה דבר פשוט. והנראה בביאורו - שחייב שהאדם יעשה המצווה מכח ציווי של התורה ולא בגלל תשלום של שכר, דזה עיקר עניין המצווה שתעשה לשם רצון השם.
בכתובות התבאר לנו ההלכות של קיחת שכר כדי לדון דין, ונתבאר שם שלקחת שכר בטלה דמוכח כההוא אומורא שטעם יינות לפרנסתו, מותר לכתחילה, ושכר בטלה דלא מוכח מות בדיעבד, ושכר על הדין עצמו אסור ממש. עוד התבאר שם שהדיינים או המלמדים שהציבור שכרו אותם שידונו כל היום, פשוט שלוקחים שכר מהציבור. והביאור נ"ל ששם לא לוקחים השכר למצווה, דהיינו שהם לא אומרים שאילולא השכר לא היו מקיימים מצוות, אלא שצריכים כדי מחייתן ולכן מוכרחים לקחת שכר. הגע עצמך שזה שנעשה מלמד תינוקות, הרי אם לכסף הוא נושא עיניו עדיף היה לו להיות עורך דין או רואה חשבון, אלא שרצונו העמוק הוא ללמוד וללמד אלא שצריך לפרנסה ולכן לוקח שכר אפילו לכתחילה.
ועיין בסמ"ע רס"ד סקי"ט דמבואר שם דאם העושה המצווה זהו עבודתו וכך עושה כסף למחייתו, מותר לו לקחת שכר אפילו למצווה. והדוגמא שם הוי באחד שבורח מבית האסורים ומבקש מספן שיעבירנו את הנהר, נותן לו שכרו, ומחדש הסמ"ע שאפילו שאין שם שכר בטלה דהיינו שלא היה לספן אחרים שרצו לשוכרו, עדיין מותר לספן לקחת השכר כיוון שזהו פרנסתו. ע"ש. ושוב נ"ל הביאור שכל עוד שזה פרנסתו נמצא שלוקח השכר כי זהו עבודתו ולקיחת השכר לא אומרת לנו שאילולא השכר לא היה מקיים המצווה ולכן מותר.
איברא דהסוגיא לא נשלמה בלי ביאור מחלוקת הראשונים אי מותר לקחת שכר על מעשה הצלה (אפילו אי לא הוי עבודתו) , עיין בזה בסוגיא קידושין ח' ע"בבבעית הגמרא כלב רץ אחריה מהו. המעיין שם ברשב"א ובריטב"א ובמאירי וברב אלחנן ימצא שיש מ"ח ראשונים אי מותר לקחת שכר על מעשה הצלה. ראית הרא"ש מהמציל את עצמו בנכסי חבירו שחייב לשלם אחר שניצול, ומזה לומד שכל מציל ל"צ לעשות בחינם, ונראה ברור שלא יכול לקחת שכר על הטירחא של ההצלה אך יכול לקחת שכר על מה שנפסד בממונו, שס"ל לרא"ש שיש רק חיוב לטרוח בחינם ולא להפסיד ממון בחינם. והרב אלחנן מביא עוד ראיה מכתובות נ"ט שהאב כופה את גרושתו להניק אך חייב לשלם לה שכר אף שהתינוק בסכנה והיא מצילתו (ושוב צריך לומר שמשלם על ממון שחסרה). והמאירי והרשב"א סוברים שצריך להציל בחינם ומה שהמציל חבירו בממון חבירו חייב לשלם הוא כיוון שאין המצווה על ממונו אלא על גוף המציל ולכן שם אין המציל לפנינו ואין מצווה על ממונו. ועל ראית רב אלחנן ראיתי שרצה אחד לתרץ ששם המציל הוי האב ולא הגרושה, והאב שהוא המציל חייב לשכור את גרושתו להציל (כדנלמד בסנהדרין ע"ג א' באל תעמוד על דם ריעך) ולכן אה"נ האב עושה בחינם. ועוד יש לפלפל בזה שלי נראה (וראיתי אחד שר"ל בדומה) שאין מצוות גמ"ח חיובית בדבר שהוא תמידי, דהיינו שגמ"ח רק מחייב לעזור למישהו באופן מיוחד המזדמן לפרקים, אך אין חיוב לגמ"ח בכל דבר שהוא ממנהג העולם לשכור פועל לכגון דא, דאל"כ לא שבקת חיי לכל בריה וכל אחד יצתרך לעזור לבעה"ב בכל צרכיו מדין מצווה, ולכן קושית הרב אלחנן ממניקה לא קשה מידי, ששם היא ממש כעין פועלת שנשכרת להניק לזמן מרובה ואינה מחוייבת בלי שכר, ויסוד זה גם יבאר מדוע ספן יכול לקחת שכרו ומדוע מלמד יכול לקחת שכרו וכדומה.
ולהנ"ל נראה לי לבאר הר"ן בסוגיא דילן בביקור חולים. דמקשים העולם על הר"ן שאומר שביקור חולים בישיבה הוי מצוה רק בחינם אך בשכר לא הוי מצווה ותמוה ממ"נ האם זה מצווה או לא. ונ"ל שלדעת אם ישיבה זה מצווה תלוי אם מנהג העולם לישיב אצל החולה באופן שזה בגדר דבר המזדמן ומתחייב במצות ביקור חולים, או שזהו פעולה שנעשית ע"י פועלים ולא נכלל בגמ"ח של ביקור חולים. והר"ן סובר שזהו דבר גבולי ו ולכן תלוי במנהג המקום, דמקום שעושים בחינם נעשה מנהג המקום שנכלל במצוות ביקור חולים אך במקום שלוקחים שכר כבר הוי עבודת פועל ולא הוי מצוה.
וודאי שמצוה קצת הוי, שכל פועל ואפילו בעל מאפיה אם כוונתו לשם שמים לעזור לבני אדם מצוה מקיים כדאיתא בבעלי המוסר, אך לענין ההלכה לא נחשב למצוה לעניינים של לקחת שכר ולהנאה בנדר, שכיון שסוף כל סוף לוקח שכר עושה להנאתו ג"כ, כנ"ל בס"ד
7 comments:
would love to get feedback...
סליחה, לא ראיתי שהדפסת על הבלא"ג לכך לא כתבתי כלום
בעצם הדברים נחמדים מאוד אלא שרציתי להעיר קצת
א. לגבי הא דכתב הסמ"ע להתיר לספן ליטול שכר, נראה דעיקר סברתו הוא דאף במקום שאסור ליטול שכר למצוה היינו כדביארת כדילפינן ממה אני בחנם, שלא רצתה תורה שיעשה מצות לשם שכר רק לשם פועלן. אכן, ההיתר בספן לאו משום שזהו מלאכתו, שזה ודאי אינו מספיק. למשל, אם יקבע אדם עצמו ללמד תורה וזהו פרנסתו או לדון דין שזהו פרנסתו לא שייך לומר שכיון שזהו פרנסתו ממילא מותר ליטול שכר על המצוה, שהרי מי התיר לו להכניס עצמו לפרנס ממצות מעיקרא. אלא כוונת הסמ"ע דכיון דבדרך כלל עיקר פרנסתו אינו שייך למצוה, אלא שפעם אירע שיש מצוה להעבירו, מותר ליטול שכר כיון שזהו פרנסתו. ולפי"ז אכתי אין מקום להתיר לרופא ליטול שכר מטעם זה, דכיון שעיקר תכליתו הוא לרפאות בני אדם דהוי מצוה, מי התיר לו ליכנס לאומנות כזה שבקביעות יטול שכר על המצות. לכן, מה שכתבת דבמצוה שאינו חיובית מותר ליטול שכר, לא נראה לי כן דאף שאינו מחוייב לעשות המצוה, כיון שהחליט לעשותו אסור ליטול עליה שכר (כלומר, דכשנוטל שכר אזדא חשיבות המצוה, והפסיד שכר המצוה).כנ"ל
ב. לא הבנתי הקושיא מהא דכתב הר"ן דביקור חולים בעמידה ואסור ליטול שכר אבל לישיבה מותר ליטול שכר. עיקר מצות ביקור חולים הוא להחיותו במה שמראה לו שהוא דואג עליו ומתפלל לרפאותו וגם לכבד ולרבץ לפניו, וכל זה נתקיים שפיר בעמידה. אלא שהדרך הוא בשיביה לישב ולדבר עמו כמש"כ הר"ן מב ע"ב דמטעם זה גזרינן שמא ישהה שזהו הדרך, מ"מ אינו מעיקר המצוה. מש"ה מותר ליטול שכר על הישיבה כיון שאינו חלק מעיקר המצוה אף שהדרך לעשות כן
א. הרי יש היתיר בכתובות ליקח משיירי לשכה לדיין שדן כל היום וכל סוגי המלמדים וכו' כדביאר שם התוספות, והסברא דכל שעושה כן למחיתו זה מובן שצריך לחיות ולקחת שכר ולא הוי ביזיון למצוה, כך הבנתי, האם לא נכון?
ב. הקושיא על הר"ן היא שמחלק בישיבה עצמה, שבמקום שנוטלים שכר קורא לזה מצוה ובמקום שלא נוטלים שכר כבר לא מצוה ומדוע? מה החילוק
thank you,
Regarding Tosafos, i think you are right. the heter seems to be based on the tzibur's obligation to have people filling these positions and it is therefore necessary to support people so there will be dayanim.
regarding the ran, i don't understand the question. of course there is a mitzvah whether the person stands or sits, but since it is not necessary to sit, one can receive payment for sitting. If it is normal to receive payment then it is like handing him money when you go and visit him for free.
the problem is the ran is the following contradiction (39a)
...החמירו על עצמן שלא ליטול שכר אף על הישיבה ובאותן מקומות בין עומד בין יושב שרי דישיבה נמי לדידהו מצוה....דמקום שאין מחמירין על עצמן בישיבה ליכא מצוה
so is sitting a mitzva or not? how does it change between if u charge or not?
acc. to what i'm trying to say, chesed is only in things which we don't hire workers for, and sitting is borderline and therefor depends on the minhag hamakom.
i found the chazon ish says the yesod, see יו"ד קמ"ד ג
i think this is a major yesod in chesed, because it defines chesed as something which is normal to do to someone once in a while in relation to your relatioship with him. this is a heter for not going to every levaya in town... maybe.
The Ran does not mean to say that there is no mitzvah to sit in a place where they receive payment. He is saying that the mitzvah aspect of sitting is not sufficient to negate the fact that sitting has a real $ value and is a problem of providing him with benefit. In places where people don't charge to sit, the sitting is a mitzvah also (although not necessary) and therefore allowed. But in places where there is payment for sitting (which is allowed since it isn't necessary for the ikar mitzvah), the mitzvah cannot out weigh the dollar value to his sitting visit, just as by returning a lost object where there is a dollar value to the tircha or teaching torah where there is a dollar value, the mitzvah alone is not sufficient to negate that level of benefit.
btw - the pischei teshuva in y.d. 246:2 cites shaarei teshuva o.c. 155:1 that if a dayan receive payment then his judgment doesn't qualify as learning torah to fulfill his daily mitzvah, but if he does not receive payment then it does qualify.
i am not sure what you see by bikur cholim from the chazon ish, other than the fact that by bikur cholim we always consider it impossible to do through someone else since the more people the better the choleh feels (which is in 144:2).
i know see which chazon ish you meant. the chazon ish holds that in the absence of the ba'alim an object is considered lost and there is an obligation on everyone to return it. But, in the presence of the ba'alim such as a sick animal it does not qualify as an aveida unless he is the only one who can heal it, but if others can heal it then it is not an aveida since the ba'alim should hire someone to do שלא חייבתו תורה לשמש את חבירו בחנם
I now see where you are coming from, but i still think the yesod is limited to hashavas aveida.
Post a Comment