הקשה לי חכם אחד דהמ"ב בקמ"ו ס"ק ט"ו לגבי שמיעת קרית התורה הביא כמה אחרונים דנכון לקרות בלחש מלה במלה עם הש"ץ דבלא זה אי אפשר לכוין ולשמוע. ולעומת זה בתר"צ לגבי שמיעת מגילה כתב בס"ק י"ג ...אבל יש מחמירין בכל גווני לפי שנותן דעתו בקריאתו ואינו משגיח למה שאומר הש"ץ כיון שהוא עסוק בקריאתה. נמצא כסותר עצמו האם עדיף שהשומע יקרא עם הש"ץ או להיפך שעדיף שישתוק. והמקור באליה רבה בתר"צ שיש להחמיר בקריאת המגילה יותר מקריאת התורה שישמע הכל ממש מהש"ץ
ובשלמא אי דין קריאת התורה לא חובה על כל יחיד ויחיד אלא על הציבור שפיר יש להחמיר במגילה אך אם קריאת התורה ג"כ חובה על כל יחיד האם יש מקום להחמיר יותר במגילה? מה דעתכם
2 comments:
interesting point, but i really don't think it is a "stirah".
even if krias hatorah is an individual style chiyuv, 1. it is not mamash a chiyuv midrabonon as we see that we don't make a bracha on it. 2. we don't find that missing a word would invalidate the "mitzvah" like by megillah.
therefore, by krias hatorah the reading will help you maintain concentration, and worse comes to worse you will miss some words from the ba'al korei, but by megillah that concern is a real problem.
i hear
Post a Comment