משנה יט: בפלוגתא דת"ק ור"י אם קטן כשר לקריאת המגילה. עיין בר"ן שיש ב' דרכים לפרש פלוגתא דתנאי. א. אי נימא דקטנים חייבים במצות מדרבנן מטעם חינוך אתי שפיר דלת"ק אכתי אין הקטן כשר לקריאה דהוי תרי דרבנן ולא אתי ומפיק גדול שמחוייב בחד דרבנן כמש"כ התוס', ורבי יהודה סובר דלא שנא תרי דרבנן מחד דרבנן ושפיר אהני קריאת קטן אפילו לגדול. ב. אי נימא דקטנים אינם מחוייבים אפילו מדרבנן אלא דרמיא על אבוה לחנכו (רמב"ן, וכן רש"י בברכות מח.) אתי שפיר דלת"ק אין הקטן כשר לקריאה מפני שאינו מחוייב בדבר, אבל ר"י סובר דנהי דאינו מחוייב מצד מצות חינוך מ"מ אמרינן שאף הן היו באותו הנס כדאמרינן גבי נשים ( והקשה הר"ן על פירוש הב' שהוא מדברי הרמב"ן דסברא זו דאף הן היו באותו הנס שייך רק במי שמחוייב בשאר מצות כמו נשים דמטעם זה יש לחייבם אף בזו, אבל קטנים שלאו בני חיובא נינהו ופטורים מכל מצות שבתורה, לא שייך לחייבם במצוה זו מטעם אף הן היו באותו הנס).
והנה, מדברי הר"ן בפירוש השני מוכח שסובר כפרש"י בערכין ג. דהכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי נשים שקורין לאנשים ומציאים אותם ידי חובתם, וכן הוא דעת הרמב"ם הל' מגילה א:ב כדדייק המגיד משנה מסתימת לשונו. וכן מבואר גם מדברי הר"ן בעצמו שרצה להביא ראיה שנשים מצטרפות למנין עשרה גבי קריאת המגילה משום ד"האיך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם". ולפי"ז שפיר מפרש בפירוש השני דאהני סברא דאף הן היו באותו הנס לגבי קטנים שקורין להוציא אנשים ידי חובתן. אבל אם נפרש כדעת הבה"ג בתוס' ד. ובערכין שם דנשים אין קורין לאנשים כדמוכח מתוספתא, ע"כ לא מהני סברא זו דאף הן היו וכו' לגבי קריאת נשים לאנשים, וא"כ כ"ש דלא מהני לקטנים רק שיתחייבו בקריאה לעצמן ולא שמהני קריאתם להוציא אנשים. גם מוכח מפירוש השני שאינו סובר כפרשב"ם (הובא בתוס' ד.) דאף הן היו באותו הנס היינו שהיו העיקר שע"י נעשה הנס, דזה ודאי לא שייך גבי קטנים. וכ"כ הר"ן בהדיא במגילה (ב: בדפי הרי"ף) שפירוש התוס' העיקר ודלא כרשב"ם. וכן מוכח מהר"ן בשבת (מד. בדפי הרי"ף) בשם ר"ת דנשים חייבות בג' סעודות בשבת וכן בב' ככרות מפני שאף הן היו באותו הנס של המן, ופליג הר"ן דא"צ שבלא"ה נמי בכל מעשה שבת איש ואשה שוין. מ"מ משמע מהר"ן שמסכים דשייך בזה אף הן היו וכו' אע"פ שבנס של ירידת המן לא היו נשים העיקר, אלמא שהר"ן אינו סובר כהרשב"ם.
והנה, מדברי הר"ן בפירוש השני מוכח שסובר כפרש"י בערכין ג. דהכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי נשים שקורין לאנשים ומציאים אותם ידי חובתם, וכן הוא דעת הרמב"ם הל' מגילה א:ב כדדייק המגיד משנה מסתימת לשונו. וכן מבואר גם מדברי הר"ן בעצמו שרצה להביא ראיה שנשים מצטרפות למנין עשרה גבי קריאת המגילה משום ד"האיך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם". ולפי"ז שפיר מפרש בפירוש השני דאהני סברא דאף הן היו באותו הנס לגבי קטנים שקורין להוציא אנשים ידי חובתן. אבל אם נפרש כדעת הבה"ג בתוס' ד. ובערכין שם דנשים אין קורין לאנשים כדמוכח מתוספתא, ע"כ לא מהני סברא זו דאף הן היו וכו' לגבי קריאת נשים לאנשים, וא"כ כ"ש דלא מהני לקטנים רק שיתחייבו בקריאה לעצמן ולא שמהני קריאתם להוציא אנשים. גם מוכח מפירוש השני שאינו סובר כפרשב"ם (הובא בתוס' ד.) דאף הן היו באותו הנס היינו שהיו העיקר שע"י נעשה הנס, דזה ודאי לא שייך גבי קטנים. וכ"כ הר"ן בהדיא במגילה (ב: בדפי הרי"ף) שפירוש התוס' העיקר ודלא כרשב"ם. וכן מוכח מהר"ן בשבת (מד. בדפי הרי"ף) בשם ר"ת דנשים חייבות בג' סעודות בשבת וכן בב' ככרות מפני שאף הן היו באותו הנס של המן, ופליג הר"ן דא"צ שבלא"ה נמי בכל מעשה שבת איש ואשה שוין. מ"מ משמע מהר"ן שמסכים דשייך בזה אף הן היו וכו' אע"פ שבנס של ירידת המן לא היו נשים העיקר, אלמא שהר"ן אינו סובר כהרשב"ם.
2 comments:
לתרץ קושית הר"ן על הרמב"ן שמעתי לומר שהרי הגרי"ז חקר אם אף הם היו באותו הנס זה חיוב חדש או שרק מוריד את הפטור של הזמן גרמא והנפ"מ לגבי עבדים כנעניים. ואם זה חיוב חדש קצת יור ניחא דעת הרמב"ן אך אם זה רק מוריד הפטור של זמן גרמא הרמב"ן לא מתחיל
very nice!
(welcome back from your "vacation"!)
Post a Comment