the gemara brings the din that you cannot split a pasuk (the rambam doesn't bring it down! -asked by achronim) . the question i heard by rav yisroel reisman is what about kidush where we say and it was evening and it was morning of the 6th day. this question is asked by the chasam sofer.
i just found a 13 page essay about this from a rav morgenstern of ger chasidus. where he quotes many places where we do split and has a fascinating discussion.
i will just mention the yerushalmi in taanis he quotes that if it is a pasuk somewhere else you may split therefor you may say vayehi erev etc by yom rishon since there is a whole pasuk with this structure on yom shlishi. this will answr kidush as well.
also interesting is there are 2 dinim in this sugya - splitting a parsha and splitting a pasuk and the wording of the halacha is diferent here and in brachos 12b. if i finish writing this up soon i will post in comments more sources.
8 comments:
about kiddush look at the chasam sofer orach chaim #10 where he says that only the words "yom hashishi" mean nothing, and beginning at the beginning of the passuk would include the words "tov meod" which chazal assume refers to death/yetzer hara, which would be entirely inappropriate. Thus, this is a case of "lo efshar" like the others in the gemara and must be broken up.
shkoyach reb aryeh, i will quote that and more from the essay i saw, it was bashert for i didnt actually quote that chasam sofer fully
בסוגיא דכל פסוק דלא פסק משה לא פסקינן ראיתי נידון בזה בקובץ תורני ־גור־ מהרב מורגנשטרן ואעתיק בראשי ציבות את עיקרי הדברים בלשון שלי.
יש הרבה דוגמאות היכן אנו כן פוסקים:
הרקח בסי' שי"ט תמה על שמחלקים פסוק דיהללו את שם ה' כי נשגב וכו' בין הש"ץ והציבור. וכן תמה שם על סדר קדושה דהש"ץ אומר וקרא זה אל זה וציבור עונב קדוש וכו' ועוד דוגמאות שם ועיין מג"א נ"א סק"ט תמה על תירוצו
רשב"א בברכות יב ע"ב ורע"ג בדו"ח לגבי שאמרי במערבא בערבית דבר אל בנ"י ואמרת אליהם אני ה' אל'" והיד המלך בהל' ק"ש והחת"ס ביו"ד ק"ח הקשו על תירוץ הרשב"א
מסימים י"ג מדות ב"ונקה" ־ רב פעלים י"א וע"ע חת"ס או"ח י'
המג"א בריש רפ"ב מקשה מכל הפסוקים שאומרים בתפילה הרי כל פרשה שלא פסקה משה לא פסקינן וע"ש במחצית השקל להבנת תירוצו דדרך תחינה מותר ודרך קריאה אסור.
ערוך השלחן רפ"ב לגבי שחילקו פרשיות האזינו במקדש בגמרא ר"ה ל"א וע"ע בטו"א שם
מ"א שם ומרומי שדה ברכות י"ב איך קוראין ב' וה' ומפסיקין באמצע פרשה אף שאין דעתו להשלים אלא להתחיל מתחילת הפרשה בשבת. ותי' לזה ע"פ הזהר ־ויקהל רכ"ט־ ונחשב לאי אפשר והביאור דלזהר כל הפסק אפילו בסוף פרשה אך לא בסוף פרשה של השבוע נחשב באמצע.
בשו"ת מהר"ם שיק או"ח קכ"ד הקשה מקידוש יום שבת מעל כן ברך וכו' ותי' דכוונתו רק לדרך צחות ־ דומי דהיתיר בשרטוט
קריאת ויחל שמתחילה באמצע פרשה
אמירת י"ג מידות
כמה תירוצים
שני בני אדם שאני ־ תוס' סוכה לח ע"ב וע"ש בר"ן
כל האיסור דווקא בקריאת התורה ובהפסק גדול ערוה"ש נ"א
היכא שזה פסוק שלם במקום אחר ניחא ־ חת"ס שם וירושלמי תענית פ"ד ה"ג
היכא שאינו קורא לקביעות קריאה אלא לטעם אחר מותר מאירי בברכות י"ב
מג"א תכ"ב בשם כלבו דבתובים מותר
היכא דדעתו להשלים אח"כ מהני לפרשה ולא לפסוק ־ הבנה במ"א וטו"א
המרומי שדה ס"ל דהאיסור בפרשא זה רק להתחיל באמצע אך מותר לסיים באמצע.
יין חת"ס או"ח י לגבי קידוש
בעינים למשפט בשם הגר"א דהיכא דסליק עניינא מותר פרשה או פסוק
היכא שבתורה איתא לאמור או לומר מותר ולכן אומרים ישמם אלו' כאפרים וכו' וי"ג מדות
כל הדין רק בקריאת התורה ואול זה מ"ח בבלי וירושלמי להגאון הנ"ל.
לסיום יש לחקור האם הוי דין בזיון שיחשבו שיש טעות בס"ת או דזה דין באמירת התורה שיפסקו כעין שקיבל משה מסיני. ויש עוד להבין היטיב ההבדל בין דין הפרשה לפסוק ועדיין צ"ע ועוד מדוע כל זה לא מוזכר ברמב"ם.
I also wrote on this extensively in Rosh Hashana (let me know what you think of the answer on Reb Yaakov's vort please- thanks) Daf Notes
avrumi, can you quote it here, i don't know if i will have the time to read all that you wrote as it is pretty long.
Reb Yossie, here is the "Reb Yaakov" piece.
Rav Yaakov Kamenetzky in his sefer Emes L’Yaakov in Parshas Ki sovo uses this principle to answer a Rambam. The Rambam in Hilchos Bikurim cites the pesukim that a person must recite when he brings his first fruits to the mizbeach. The commentators ask that the last words of this recital conclude in middle of a possuk and this is against the dictum of stopping in a place that Moshe did not stop. Reb Yaakov answers that this ruling does not apply by such mitzvos, such as bikurim. It is only a concern when pesukim are being recited because of Torah.
He uses this principle to explain why a kohen is not required to recite the Priestly Blessing while reading from a Torah. There is a halacha that when one recites verses from the Written Law, he is prohibited from saying them “by heart.” The explanation is that that this halacha applies only when someone is reciting verses because of Torah but here they are being recited because of a mitzvah and therefore there is no requirement that these pesukuim should be read from a Torah.
This principle is somewhat troubling as the source for the halacha is the Gemora Brochos which is discussing the mitzva of reciting krias Shema. The Gemora states regarding this mitzva that if Moshe did not stop there, we cannot. How can these Acharonim say that this halacha only applies by Torah and not by mitzvos?
It would seem that this would be a proof to the opinion of the Keren Orah in Sotah and the Brisker Rav who maintain that the mitzva of reciting krias shema every day is actually a mitzva of “Talmud Torah.” The obligation is to recite portions of the Torah twice daily. Obviously there is a mitzva of accepting the yoke of Heaven by reciting these portions but the commandment of the Torah is to learn these portions once in the morning and once at night. This explains why the halacha of stopping where Moshe didn’t stop does apply.
צ"ע ממקור הדין בטור אןלי בסימן נ"א דא"א להוציא הרבים בקריאת ע"פ ולכן בברכות ק"ש כשמגיעים לפסוקים אומרים כל הציבור אומרים ביחד כעין ה' ימלוך לעולם ועד. ולר' יעקב תמוה דהרי זה מצווה ובזה לא אמר הגר"יז את חידושו ומה יאמר מר
Birchos krias shema cannot be explained that itm is a birchas hatorah, can it or is that too much of a stretch?
only one of them is and is has no psokim.
Post a Comment