יבמות 86 מה תרומה טובלת

עיין ברש"י ותוספות שחולקים מדוע חייב מיתה על טבל שמעורב בו תרומה, דשיטת רש"י כיון שמעורב בו תרומה שחייב עליה מיתה ושיטת התוספות דיש פה שם טבל ועל זה חייב ונלמד חילול חילול מתרומה

וכעין זה מצינו מ"ח ראשונים בנדרים יב ע"א. דשם בסוגיא איתא שהמתפיס בכחלת אהרון ותרומתו הוי מתפיס בדבר האסור ולא הנדור, ומקשים הראשונים מדוע לא הוי דבר הנדור הרי קדושתם באה מקריאת שם דומי דקרבנות, עיין שם בר"ן מה שתירץ, אך הרא"ש שם בפירושו מתרץ וז"ל ואע"ג דמתסר ע"י פיולא הוי דבר הנדור דהא מעיקרא נמי הוא אסור משום טבל ופיו לא אסר אלא התיר שהוציא השירים מידי טבל עכ"ל ולהדיא מבואר שהרא"ש ס"ל כרש"י שאין ממש קריאת שם על תרומה אלא התרומה כבר מעורבת בטבל עוד לפני הקריאת שם ולכן הוי דבר האסור ולכן רש"י מבאר בסוגיא שלכן גם חייב מיתה האוכל טבל שמעורב בו תרומה

אלא שקשה על רש"י קושית התוספות דא"כ נימא גם בטבל טבול למעשר ראשון שתרומת מעשר מעורבת בה, ולכאורה צ"ל שרש"י ילמוד דמעשר שאני שאין הוא מעורב בטבל אלא צריך לקרוא שם על המעשר כדי שיהיה שם מעשר הכא, ואה"נ אולי לאחר שקורא שם מעשר ג"כ שייך לומר שהפרשת תרומת המעשר היא כעין קריאת שם דתרומה ולא כקריאת שם דמעשר
ואסיים בדרך צחות שכך אולי מדוייק בפסוקים סוף פרשת קרח, ואצטט הפסוקים והמבין יבין

מעשר: כד כִּי אֶת מַעְשַֹר בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיי' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה:

תרומה: כט מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת יי' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ

תרומת מעשר: כו וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵֹר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יי' מַעֲשֵֹר מִן הַמַּעֲשֵֹר