הרמב"ם בסוף מנין המצוות הקצר כותב דמצות דרבנן אינם בבל תוסיף כיון דהם לא אמרו שה' ציווה כך אלא שזה מדרבנן. "...ולכך אנו אומרים שהנביאים עם ב"ד תקנום וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה..." וצ"ע מאי קושית הגמרא מגילה י"ד ע"א שמ"ח נביאים וכו' ולא הוסיפו אלא מקרא מגילה ומאי דרשו וכו' עד שמצאו ק"ו? (וע"ש בסוגיא ברש"י ובמהרש"א ורש"ש וברמב"ן דברים פרק ד' על מצוות בל תוסיף). עכ"פ לרמב"ם מדוע הגמרא לא תירצה שיש לחכמים כח להוסיף כל עוד שאומרים שלא הוי דאורייתא
***
בהאי דאשה וקטן עולין לקריאת התורה הר"ן כותב (יג ע"א בדפי הרי"ף) שרק לשבעה אך לא לשלשה. ועדיין איך מוציאין הרבים ידי חובה ואי לא צריך להוציא מדוע א"כ לשלשה לא עולין
***
בריש פרק בני העיר מוכח שלכ"ע מקום מקודש לא נקרא אחוזתכם ולכן לא מיטמא בנגעים (לולא סוגיא דיומא כמבואר בתוס'). ואף שבית השותפין רגיל וודאי נקרא אחוזתכם נראה מוכח ששותפות דרבים שאני משותפין רגילה. (וזכור לי שבביצה בסוגיא דברירה יש מ"ח ראשונים איך ללמוד ששותפין שנדרו הנאה זה מזה לא נאסרין בעזרות ומבואר באגר"מ וצריך אני למצוא, עכ"פ מזיכרון שזה לפחות שיטה אחת בראשונים שם). ולפ"ז קשה לי על הרע"א ביו"ד ריש סימן ע"ר דכתב שלהתורת חיים שאם הקדיש ס"ת שלו לרבים לא יוצא מצוות כתיבת ס"ת שה"ה לבעלות בשותפות לא יצא ולכאורה יש לחלק בין שותפות רגילה לשותפות של רבים. וצ"ע
I would love to hear what the עולם thinks.
4 comments:
Regarding your first question:
I once gave a shiur on this topic. it is very long. i understood rashi (not like the maharsha) to be saying that the problem of bal tosif applies to any institution of nivi'im since it is very close to being d'oraysa (diverei kabala has a higher status that derabonon). Therefore even if they claim it to be derabonon, people will confuse it with d'oraysa and be a problem of bal tosif. also, i recall r' moshe making a similar diyuk from the ramban on chumash that even if they claim the yom tov they are adding is only d'rabonon it is bal tosif bec. the ramban says that even by megillah there would be bal tosif without the special drasha even though they are clear that it is only d'rabonon (please note: i realize that there is a machlokes between these shitos, i am only suggesting that an institution of nevi'im may be a problem even if they declare it to be d'rabonon).
still why does the רמב"ם say a diferent reason then the gemara?
(yes there is "raid" that the רמב"ם and רמב"ן are arguing)
i am not sure what you mean. The Rambam may agree that in the megillah situation which was b'zman nivi'im there would be a problem even if they would claim it was only d'rabonon, therefore we need a drasha.
regarding you second question. A katan does not have to be motzei the rabim by krias hatorah or an aliya as we see in the mishna 24a that a katan cannot be poreis al shema bec. he is being motzei others, but the mishna says he can read from the Torah. The question is why can he not be oleh for the 3? I think based on Tosafos 21b d.h. kneged, that the ikar takana of 3 is kneged torah, nevi'im, kesuvim. that earlier takana was to have 3 gedolim who can represent the tzibbur, but the #7 was a later takana where we need 7 people called up which can be fulfilled even through a child. still needs more clarification!
Post a Comment