בדין תוספת שביעית ל' יום יש לחקור האם יש דין כעין תוספת שבת, דל' יום לפני שביעית נחשבים ממש לשביעית, או שדין תוספת שביעית הוא שאסור לעבוד בל' יום אלו- דבר שיועיל לשביעית עצמה. והנפ"מ לחרישת נטיעות ילדות דמועיל לעכשיו שלא יתקלקלו. ונמצא מדין שמותר לחרוש עשר נטיעות מוכח דכל הדין של תו"ש הוא לא לעשות עבודה שתהני לשביעית. וכך ביאר ב"הערות" דלכן אף לר"ע שלומד תו"ש מקראי ס"ל דעשר נטיעות מותר -כדמוכח במשניות שמודה בזה- אף שאין לו הל"מ
.
רק דצ"ב לפ"ז מה התוספת שהוסיפו ב"ש וב"ה, דאם רק ל' יום מועיל לשביעית מהו השיעור של פסח ועצרת. והנראה שדין ל' יום הוא דין שבזמן זה מהני לעצם הקרקע דהיינו דהחרישה ל' יום לפני שביעית תשביח את הקרקע לשביעית ושיעור פסח ועצרת זה לתבואה ולאילן. אך א"כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתא דמהו מקור ההיתר לר"ע לחרוש עשר נטיעות אי מועיל לקרקע עצמה של שביעית. ואולי כיוון שהחרישה מועילה לאילנות כעת זה מפקיע מהטפל שמחזק הקרקע וצ"ע
any thaughts?
2 comments:
You are raising a very good point. It seems to me that the 30 days that is d'oraysa is a din in issur avodas karaka like shevi'is itself similar to shabbos (whether it is learned from halacha l'moshe or from a pasuk). However, the takana of beis shamai and bais hillel is clearly a problem bec. it is making an improvement to the fruits of shevi'is, as rashi implies d.h. Shetichleh (but i am not sure why rashi says "michzi kichoresh". perhaps even if his true intention is for the 6th year fruit, it is assur bec. of michzi kchoresh for shevi'is).
It is true that based on my mehalech it will come out that the machlokes whether the source for tosefer d'oraysa is a pasuk or halacha l'moshe, will result in a machlokes whether there is a heter of 10 netios b'beis s'eah (R' akiva will not hold of it). And of course this has to be reconciled with the Rambam that there is not supposed to be machlokes about halacha l'moshe misinai.
עיין "הערות" דהטו"א כבר הקשה דהרי מוכח מסוף פ"ק דשביעית דגם ר"ע מתיר לחרוש עשר נטיעות דהוא נותן שם שיעור עד מתי נטיעה נחשבת לילדה וא"כ צ"ע. המהלך שלך זהה לשלי וברוך שכיוונתי רק לדרכינו צ"ע הקושיא הזאת
לגבי מחלוקת בהל"מ עיין ששו"ת חוות יאיר קצ"ב דמביא מקורות מכל הש"ס שאין להבין דברי הרמב"ם כפשוטם דיש כ"כ הרבה מחלוקות בש"ס על הל"מ עיים שם שמאריך מאד ומונה הלכות מכל הש"ס. ופשוט שכוונת הרמב"ם רק לומר של"ש שמשה אמר שזה מחלוקת אך לחלוק מה משה אמר וכו' בדומה זה מצוי בכל הש"ס
Post a Comment