This blog is a forum for the posting of insights on the daf yomi (daily daf). Postings will be brief and to the point. Comments are welcome.
Wednesday, February 28, 2007
Megillah 22a - Rashi's Peshat: Nichnasin Will Ask
Kriyas Megilla and Kriyas hatorah
Tuesday, February 27, 2007
Megillah 21a - Reading Megillah Sitting or Standing
Megillah 21b - The Institution of a Ba'al Korei
בביאור המנהג שש"ץ קורא בתורה ולא העולה
התוס' כתבו דטעם המנהג שנוהגין שש"ץ קורא היינו שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרות כדאיתא בבכורים פ"ג מ"ז בתחלה מי שיודע לקרות קורא ומי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא מחמת הבושה התקינו שיהו מקרין את הכל. אלא שהקשה הרא"ש דאין הדמיון נראה דדוקא בבכורים איכא קלקול במה שנמנעו מלקיים מצות עשה דאורייתא , אבל הכא אדרבה ראוי שיתביישו ולא יעלו וממילא רק הבקיאים יקראו ועי"ז האחרים יתנו לב ללמוד הפרשה ולהיות בקיאין בו. אלא הטעם לפי שאין הכל בקיאין בטעמי הקריאה דהיינו בניקוד התיבות עד שלא יצאו הצבור בקריאתו "והוא בעיניו כיודע", ואם לא יקראוהו בתורה אתי לאינצויי, לכך התקינו שיקראו בעל קורא שהוא בקי בקריאה
ונראה שיש נפק"מ גדולה בין טעם התוס' לטעם הרא"ש. לטעמו של התוס' עיקר התקנה הוי דומיא דבכורים שיהו מקרין אותו אבל עיקר הקריאה להוציא הצבור נעשית ע"י העולה שמברך לפניה ולאחריה דומיא דבכורים שאף שמקרין אותו, עיקר קריאת הפרשה נתקיים ע"י המביא בכורים. משא"כ לטעמו של הרא"ש עיקר התקנה הוא שתהא הש"ץ קורא ומוציאים הרבים ידי חובתם והוא במקום המברך. ולפי"ז אתי שפיר שהוסיף הרא"ש שאף לפי טעמא דידיה "גם העומד לקרות יקרא בנחת ובדקדוק עם ש"ץ שלא תהא ברכה לבטלה". הרי מבואר שהעולה אינו קורא בשביל הצבור רק שקורא בנחת לעצמו שלא תהא ברכותיו לבטלה. אבל לפי התוס' פשיטא שהעולה קורא שהרי הוא מוציא את הרבים י"ח רק שש"ץ עומד ומקרין אותו ודו"ק
אולם אכתי טעמא בעי לפי דרכו של הרא"ש אמאי הוי ברכה לבטלה כשאין העולה קורא עם הש"ץ, נימא שע"י שמיעתו הוי כאילו הוא קורא בעצמו דומיא דכל מקום דאמרינן שומע כעונה. וצ"ל דלא שייך שומע כעונה רק בדבר שהוא חובה על השומע וע"י שמיעתו הוי כקורא כדאמרינן גבי קידוש בשבת וקריאת המגילה. משא"כ הכא דאין כאן מצוה לא שייך שומע כעונה, וממילא אם אינו קורא בהדי הש"ץ תהוי ברכתו ברכה לבטלה
שמיעת מגילה וקריאת התורה
ובשלמא אי דין קריאת התורה לא חובה על כל יחיד ויחיד אלא על הציבור שפיר יש להחמיר במגילה אך אם קריאת התורה ג"כ חובה על כל יחיד האם יש מקום להחמיר יותר במגילה? מה דעתכם
Megillah 20 - Reading Megillah at Night
Monday, February 26, 2007
Megillah 19b - Level of Obligation for Children to Read Megillah
והנה, מדברי הר"ן בפירוש השני מוכח שסובר כפרש"י בערכין ג. דהכל כשרין לקרות את המגילה לאתויי נשים שקורין לאנשים ומציאים אותם ידי חובתם, וכן הוא דעת הרמב"ם הל' מגילה א:ב כדדייק המגיד משנה מסתימת לשונו. וכן מבואר גם מדברי הר"ן בעצמו שרצה להביא ראיה שנשים מצטרפות למנין עשרה גבי קריאת המגילה משום ד"האיך אפשר שמוציאות אנשים ידי קריאה ואין מצטרפות עמהם". ולפי"ז שפיר מפרש בפירוש השני דאהני סברא דאף הן היו באותו הנס לגבי קטנים שקורין להוציא אנשים ידי חובתן. אבל אם נפרש כדעת הבה"ג בתוס' ד. ובערכין שם דנשים אין קורין לאנשים כדמוכח מתוספתא, ע"כ לא מהני סברא זו דאף הן היו וכו' לגבי קריאת נשים לאנשים, וא"כ כ"ש דלא מהני לקטנים רק שיתחייבו בקריאה לעצמן ולא שמהני קריאתם להוציא אנשים. גם מוכח מפירוש השני שאינו סובר כפרשב"ם (הובא בתוס' ד.) דאף הן היו באותו הנס היינו שהיו העיקר שע"י נעשה הנס, דזה ודאי לא שייך גבי קטנים. וכ"כ הר"ן בהדיא במגילה (ב: בדפי הרי"ף) שפירוש התוס' העיקר ודלא כרשב"ם. וכן מוכח מהר"ן בשבת (מד. בדפי הרי"ף) בשם ר"ת דנשים חייבות בג' סעודות בשבת וכן בב' ככרות מפני שאף הן היו באותו הנס של המן, ופליג הר"ן דא"צ שבלא"ה נמי בכל מעשה שבת איש ואשה שוין. מ"מ משמע מהר"ן שמסכים דשייך בזה אף הן היו וכו' אע"פ שבנס של ירידת המן לא היו נשים העיקר, אלמא שהר"ן אינו סובר כהרשב"ם.
Sunday, February 25, 2007
Megillah 18a - Reading the Megillah in Alternative Languages
Friday, February 23, 2007
Megillah 17a - Yacov Not Honoring His Parents 22 Years
Thursday, February 22, 2007
Megillah 16b - Reading from a Book
Wednesday, February 21, 2007
Megillah 15b - Should Esther Have Gone To Achashveirosh?
Megillah 14a - The Pile and the Hole
Monday, February 19, 2007
Megillah 13b - Contraception with Who?
Megillah Reading for Women
http://www.freewebs.com/avilebo/Behag-Megillah.pdf
Audio Shiur discussing the approach of the Turei Even (1hr 17minutes):
Stream Link:
http://www.torahmedia.com/streamlink.php?fid=23189&bw=low
Download Link:
http://www.torahmedia.com/downloadlink.php?fid=23189&bw=low
Sunday, February 18, 2007
Megilla 11a - A Man and Not a King
Friday, February 16, 2007
Megilla 10b - Cutting off Language and Writing from Bavel
Thursday, February 15, 2007
Megillah 9a - Translating Torah
Wednesday, February 14, 2007
Megillah 8b - Reading from a non-kisvei Hakodesh Book
megilas esther acc. to shmuel
tosfos is mebver that acc. to shmuel the kisiva of migilas esther was kein the kisiva of migillas tanis except a little stronger because by migilas esther there are dinim in the kisiva. I refer you back to the rashis in tannis that explain why by migilas tannis we find the lashon "dichsiv" because it also has a shaycus to torah shebecsav. so it comes out acc. to shmuel that migillas esther and migilas tannis are of the same type.
Megillah 7b - Seudas Purim at Night
Monday, February 12, 2007
Megillah 4a - Women reading for Men
Sunday, February 11, 2007
הערה בקישור תענית ומגילה בדרך הדרוש
עוד איתא בסוף תענית דט"ו באב היה יום תבר מגל כיוון שבו פסקו לכרות עצים למערכה מחשש תולעים כיון שהשמש לא חזקה כ"כ ויש לכלוכית בעצים. וכן ט"ו באב יום שבנות ישראל יוצאים לשידוכים. ומגל אותיות גלם. והנראה שאז התחילו לקחת הגלם מהשדה וליצור מזה צורת אדם ע"י השידוכין.
לאחר ז' חדשי העיבור מגיעים לט"ו באדר. ואז קוראים מגילה שהיא המגל עם שם י-ה. דהיינו שזיווג הזכר ונקבה שבשם י-ה מוליד בט"ו אדר.
וכיפורים הוא כפורים. דהיינו דיוצא דט"ו באב וכפורים ופורים כולם מכפרים על חטא המרגלים.
באופן שחטא המרגלים היה שדור דעה לא התקשר למצוות התלויות בארץ. וכדברי המהר"ל שאילולי דור דעה היו באי הארץ לא היה שייך חרבן. ותיקון חטא זה ע"י קישור הדעה והמעשה דהיינו עם הגוף. עיבור זה נעשה בט"ו באב (תחילת לכלוכית העצים ןהאדם עץ השדה) ובזמן ההריון הגוף בוחל בולד דהיינו שצריך קודם לעזוב את הגוף בבחינת יו"כ ולבסוף נוח היהודים בט"ו באדר שבו עם כל הגוף ושיכרון יוצא צורת אדם עם שם י-ה.
ט' באב הוא יום תחילת הניתוק ותחילת שריפת בהמ"ק ולא סופו משא"כ שמחת פורים היא הסוף אחר הניצחון וזמן שנחו היהודים בשושן. דלבסוף הכל טוב וסוף מעשה במחשבה תחילה.
עבדים בחיוב מגילה
ולכאורה תלוי בהבנת אף הם היו בנס דלרש"י שגם הנשים ניצלו מהגזירה לכאורה זה גם שיים לעבדים אך לרשב"ם שהם היו עיקר הנס שפעלו הנס לכאורה זה ל"ש בעבדים. ושמעתי שהגרי"ז חקר אם אף הם היו בהנס זה חיוב חדש או רק מוריד את הפטור של זמן גרמא ונפ"מ לעבדים שאם זה חיוב חדש ל"ש לעבדים ואם כצד השני עבדים יהיו מחוייבים. ונ"ל שכל הספק רק שייך לרשב"ם אך לרש"י בפשטות גם עבדים יחויבו. וצ"ע ולא ראיתי הגדי"ז בעצמי
Megillah 3a - Megillah Reading vs. Torah Study
Saturday, February 10, 2007
Megillah 2a - Reading Megillah for Bnei Kefarim
Wednesday, February 07, 2007
Ta'anis 30a - Learning on 9th of Av
We find that the Biur Halacha writes that concentrating on davening and learning while wearing tefillin is not considered a hesech hada'as. The reason is that the Torah doesn't demand concentration on tefillin, but rather any concentration on devarim shebikedusha is included in the kavana that is required. Similarly here, the issue of hesech hada'as only applies if one is mesiach da'as from the sadness by doing something which is mesameiach. Therefore, learning things that do not bring simcha i.e. new things or tragic things, is not a hesech hada'as. The point of the maharsha is simply that for adults this concept is clear without citing a pasuk - but when learning with kids one may of thought that it will not be enjoyable and not constitute a hesech hada'as. The pasuk teaches that the learning b'etzem is mesameiach and therefore even learning with kids is considered a hesech hada'as.
Tuesday, February 06, 2007
בחשבון מ' + מ' +מ' ימים ששהה משה בסיני
Sunday, February 04, 2007
not splitting a pasuk
i just found a 13 page essay about this from a rav morgenstern of ger chasidus. where he quotes many places where we do split and has a fascinating discussion.
i will just mention the yerushalmi in taanis he quotes that if it is a pasuk somewhere else you may split therefor you may say vayehi erev etc by yom rishon since there is a whole pasuk with this structure on yom shlishi. this will answr kidush as well.
also interesting is there are 2 dinim in this sugya - splitting a parsha and splitting a pasuk and the wording of the halacha is diferent here and in brachos 12b. if i finish writing this up soon i will post in comments more sources.
Ta'anis 28b - Hallel on Rosh Chodesh
Saturday, February 03, 2007
mishmar of yisroelim
problem is the 2nd braysa mentions yisroelim.
on the topic, i wasn't sure what the gaon 27a was trying to say with his haga, is he saying the leviyim were supplying the water? why? i thought the yisroelim were like rashi in the mishna says? unless he is trying to fir this braysa with rashi that the yisroelim didn't go to yerushalayim but lived there??? any thoughts?
Friday, February 02, 2007
Ta'anis 26b - Nesias Kapayim by Mincha of a fast day
Thursday, February 01, 2007
3 quick points taanis 25
בהא דשמע להנך ענני דקאמרי שיתנו גשם בעמון ומואב ביאר המהרש"א ששמע המלאך. וכן ברש"י בעמוד ב' לדיד חזיא לי האי רדיא ביאר שקאי אמלאך. ונשאלתי והרי מפתח הגשם רק אצל קודשא בריך? ונ"ל שדוקא המפתח לאוצר ביד הקב"ה אך זה שמוביל הסחורה מתוך האוצר לחוצה הוא המלאך
.
במעשה דתענית אחאב אחר שרצח את נביות ביאר רש"י שהחליט באמצע היום שיתענה. וצ"ע מכאן לשיטות הסוברים שאף תענית שעות צריך לקבל דווקא מבע"י דלשיטתם איזה סוג תענית היה כאן אלא א"כ הוי רק לצעורי בעלמא וצ"ע
.
בדין הלל הגדול. עיין רש"י הודו לאלוקי האלוקים ומשמע שמכאן מתחיל ההלל הגדול ועיין במלאכת שלמה במשניות שמביא תשובת הרשב"א ת"ג דמתחיל מהודו לה' כעין בפסח ותמוה לרש"י מדוע שיהי חילוק וע"ש שיש בזה מ"ח בירושלמי. ואולי לרש"י אפשר לומר שמצטט את אלוקי האלוקים דלכן נקרא הלל הגדול אך דלמא הקריאה מתחילה מהודו לה' וצ"ע