Thursday, January 25, 2007

Ta'anis 18a - Chizuk for a Biblical Yom Tov

בתענית יז: קפריך מה הרויחו במה דאתותב יום דתמידא בא' ניסן הא בלא"ה אסור משום ר"ח, ומשני שעשו כן כדי לאסור אף יום שלפניו, דנהי דר"ח דאורייתא וא"צ חיזוק מ"מ יו"ט דרבנן שלהם צריכה חיזוק. וכעי"ז קאמר גבי פסח דקפריך למה לי עד סוף מועד לימא עד המועד ומועד גופיה יו"ט הוא, ומשני דאתותב חגא דשבועיא בפסח כדי לאסור יום שלאחריו. ונהי דפסח גופיה דאורייתא וא"צ חיזוק מ"מ יו"ט דרבנן שלהם צריכה חיזוק.
והנה, עצם היסוד דיו"ט שיש בו כעין ב' קדושות אחת שצריכה חיזוק ואחת שא"צ חיזוק, אכתי ראוי לאסור שלפניו ושלאחריו מחמת היו"ט שצריכה חיזוק, כבר חידש כן השאג"א (ס' ק"ב) והביא ראיה מגמ' דידן וגם מהגמ' בר"ה יט. אכן, העיר הר' יעקב בן-זקן (בבית מדרשנו בפאלא אלטא) דעיקר פירכת הש"ס היא, אמאי תקנו יו"ט דדבריהם בא' ניסן ובחג הפסח כיון דבלא"ה אסור, ומאי קמשני שעשו כן כדי לאסור יום שלפניו ויום שלאחריו, והא עד כאן לא קאמר השאג"א אלא דבמקום שהיו צריכים לתקן יו"ט דדבריהם איום שכבר אסור מדאורייתא, החמירו כאילו אין כאן יו"ט דאורייתא ואסרו שלפניו ושלאחריו, מ"מ אין זה מספיק לפרש אמאי הוצרכו לגזור משום יו"ט דדבריהם כלל ביום שכבר אסור מדאורייתא.
ונראה דמוכח מהש"ס דכדי להאלים ולחזק יו"ט דדבריהם תקנו בדוקא שתהא יו"ט דדבריהם בימים האסורים כבר מדאורייתא כדי לאסור שלפניו ושלאחריו ולהראות שיו"ט שלהם חזקה היא. נמצינו למדים דכשתקנו יו"ט דדבריהם מעיקרא, כללו בו אף יו"ט דאורייתא כדי לאסור יום שלפניו ושלאחריו רק כדי להראות כח תקנתם.

No comments: