בענין אין סומכין את הקדירה בבקעת כבר ציין הגהש"ס שברש"י מובא שני טעמים. בל"ב ע"ב רש"י אומר משום "קסבר לא ניתנו עצים אלא להסקה לפיכך מוקצים הן אצל כל תשמיש" ובל"ג ע"ב רש"י מבאר "...אבל עצים הואיל ודרכן לדבר האסור כגון לעשות כלים לא התירו לטלטלן אלא להסקה". י
.
.
ונראה פשוט שהנפ"מ היא אי אסור גם למאן דשרי מוקצה, דטעם ראשון שייך רק למאן דאסר מוקצה וטעם דגזירה שייך לכ"ע. ולכן רש"י מבאר תחילת הסוגיא משם מוקצה כיון גבגמרא מפורש שלר"ש מותר אך לקמן שחכמים במשנה בדף ל"ג סברי דלא יטול קיסם לחצוץ שיניו הטעם משום חשש שיקטום כמבואר בתוספות ולכן שייך גם גזירה דומה בכל עצים שמא יעשה כלים.
.
.
ולמעשה נחלקו הפוסקים אי למאן דשרי מוקצה אסור לסמוך בבקעת. והקשו שהרי ר"ש מתיר בפירוש אך לרש"י ניחא דאף שר"ש מתיר עדיין אפשר לומר דאף למאן דשרי מוקצה ס"ל שאסור משום הגזירה ויוצא דשיטת חכמים שהיא הרבים יכולים לסבור כר"ש במוקצה. ועיין בב"י ובמג"א ובמ"ב.
5 comments:
i am copying and pasting again to comment directly.
בענין אין סומכין את הקדירה בבקעת כבר ציין הגהש"ס שברש"י מובא שני טעמים. בל"ב ע"ב רש"י אומר משום "קסבר לא ניתנו עצים אלא להסקה לפיכך מוקצים הן אצל כל תשמיש" ובל"ג ע"ב רש"י מבאר "...אבל עצים הואיל ודרכן לדבר האסור כגון לעשות כלים לא התירו לטלטלן אלא להסקה". י
The contradiction you are raising in rashi (as pointed out by r' akiva eiger) is very strong. The pashtus like you say, that rashi on 33b is creating a new issur, nothing to do with standard muktzah.
.
ונראה פשוט שהנפ"מ היא אי אסור גם למאן דשרי מוקצה, דטעם ראשון שייך רק למאן דאסר מוקצה וטעם דגזירה שייך לכ"ע. ולכן רש"י מבאר תחילת הסוגיא משם מוקצה כיון גבגמרא מפורש שלר"ש מותר אך לקמן שחכמים במשנה בדף ל"ג סברי דלא יטול קיסם לחצוץ שיניו הטעם משום חשש שיקטום כמבואר בתוספות ולכן שייך גם גזירה דומה בכל עצים שמא יעשה כלים.
.
i think you are making a very good point. i would just like to speak it out more clearly, but i think this is what you mean (except in the end where you seem to equate rashi and tosafos).
tosafos has an entirely different peshat in the gemara. Acc. to tosafos the rabbonon have nothing to do with etizim being for hasaka. Tosafos 33a (bottom) say that you cannot be chotzetz shinav bec. shema yiktom. The Rashash is very bothered by tosafos bec. the gemara never makes such a gezeira (when tosafos 33b says that to be kotem to smell is allowed and we aren't gozer "shema yiktom", all they mean is that we aren't gozer that he will be kotem for the purpose of a kli).
I think that Tosafos explains the rabonon in the mishna and braisa agree that wood can be used for other use like r' shimon. The issur in taking a splinter for your teeth is a new and very specific gezeira of shema yiktom (even though if you would actually be kotem, it would only be derabonon - it is all included in the gezeira).
Rashi holds that the rabonon actually assur anything aside from hasaka (not like tosafos), as rashi explains in chachamim of the mishna. But rashi wants to explain that it fits with r' shimon (to answer tosafos's question), so he creates a new reason that has nothing to do with muktzah, i.e. all wood is designated to make keilim.
ולמעשה נחלקו הפוסקים אי למאן דשרי מוקצה אסור לסמוך בבקעת. והקשו שהרי ר"ש מתיר בפירוש אך לרש"י ניחא דאף שר"ש מתיר עדיין אפשר לומר דאף למאן דשרי מוקצה ס"ל שאסור משום הגזירה ויוצא דשיטת חכמים שהיא הרבים יכולים לסבור כר"ש במוקצה. ועיין בב"י ובמג"א ובמ"ב.
It is a nice peshat that would work for rashi, but not for tosafos, since acc. to tosafos the gezeira is limited to a splinter for your teeth.
According to tosafos, i think that the baka'as din will only work in r' yehuda who holds of muktzah. Although it seems to contradict tosafos 28b and 8a, that you can move muktzah for ochel nefesh even acc. to r' yehuda - see maharsha who makes a very nice distinction between moving mutktzah out of the way (similar to the case 31b acc. to r' meir) and using muktzah.
I agree. there is a discussion in the achronim see maginei shlomo again and others in the back of oz v'hadar.
Pardon my ignorance; why do the 2 Rashi's have to be contradictory? The notion of "lo nitnu aitzim ela l'hasakah" is unusual, in that regular food or vessels which are permitted to be moved are permitted for any purpose - not just their most usual ones. (this has echos of Rav Nechemia, who says a kle can only be moved for it's primary purpose). I thought Rashi on 33b was merely explaining the rationale why this restriction was put in place.
- Sholom
Hi sholom,
the reason why i assumed rashi was contradictory (aside from the notation of the gilyon hashas) is in his implication whether "lo nitnu..." is a sevara to be matir or a sevara to assur.
Rashi 32b implies that "lo nintu eitzim ela l'hasaka" is a reason to assur the general use of wood - since it is designated solely for the purpose of burning. Meaning, if not for burning it is inherently muktzah like a stone (and that is why if it is moist and unfit for burning it is muktzah). But since it is fit for burning, it should be mutar for general use. Nevertheless, since it is meyuchad for burning is memeila becomes muktzah for any other use.
Rashi on 33b seems to take the approach that "lo nitnu.." is a heter, not an issur. meaning, wood should be muktzah since it is set aside for issur (i.e. making utensils), but since we can't manage without fire wood, chazal were matir it.
i just want to add one thing,
the reason i wanted to combine rashi and tosfos is because in the mishna rashi still uses the language of muktza to explain chachamim, only in the gemara does he intoduce a gzeira, that is why i thought he is extending the isue of ketima that tosfos found in the gemara to include a gzeira for all wood.
Post a Comment