In yesterdays post, R' yossi quoted Rav Elyashiv explaining that there are 2 possible understanding of Tosefes. 1. Doing something that will have an effect during the actual time i.e. plowing before shivi'is to improve the growth during shivi'is and eating before y.k. to alleviate the inuy of y.k. 2. An issur melacha on the zeman of tosefes as we find by shabbos. With this he explained the opinion of the Rambam. I commented yesterday that we find a source for #1 in rashi 9a d.h. charish. But, Tosafos 9b (d.h. umutar) seems to imply otherwise. Tosafos is making a distinction between plowing and planting. By plowing where any effect during shivi'is is problematic we assur starting from pesach, but by planting the effect is not assur(since all trees grow during shivi'is). The issur of planting is either an issur melacha during zeman of tosefes [#2] like i suggested yesterday, or causing klitah to take place during shmitah (as we see from 10b). Both reasons make it assur only 30 days before.
In light of learning Tosafos on 10b, I want to explain this a little better (what i am suggesting is not explicit in Tosafos).
Tosafos (10b d.h. sheloshim) seems to understand that there are 2 reasons to forbid planting 30 days prior to shivi'is.
1. Klitah is 30 days, so if you plant within 30 days you are causing "planting" to take place during shivi'is.
2. There is an issur melacha 30 days before like we find by shabbos.
The consequence of violating issur #1 is even bidieved it is assur to be mekayem. The consequence of violating issur #2 is mutar bidieved. Therefore, R' Elazar who holds that klita is 30 days, and you are therefore violating #1 (and #2), even bidieved it must be uprooted. But, according to R' Yehuda that klita is just 3 days, if you were to plant more than 3 days before shemita, you violated #2, but not #1, therefore you can leave it.
1 comment:
ר' אבי:
א.לגבי תוספת יו"כ לשיטת הרמב"ם. הגריש"א מבאר דכיון דצריך להוסיף לעינוי במוצאי יו"כ קשה לו העינוי ביו"כ עצמו כיון שאין לו פת בסלו. ולפ"ז נראה לי חידוש ־ דזמן התוספת דאורייתא של העינוי צריך להיות מורגש מדין פת בסלו ולענ"ד הערך 15 דקות וצ"ע
.
ב. הערתך מרש"י ט ע"א דדין תוספת הוא משום שמשביח האילן בשביעית ולא משום תוספת קדושה נכונה, אך זה מפסח ועצרת אך לדין ל' יום אולי לרש"י הוי דין תוספת קדושה. ובאמת כך ר"ל הר' אלישיב ברש"י לתרץ מדוע לרש"י לר"מ דיום אחד חשוב שנה גם תוספת שביעית הוא יום אחד דהפירוש דאם תלוי בקדושה מסתבר דלא יהיה יותר מזמן שיש לו דין שנה וצ"ע ושיטת רש"י היא שיטת הרמב"ם כמבואר בנוב"י וכן בגר"א מובא בפאת השלחן.
.
ג. לגבי שיטת התוספות אף שדבריך נכונים אך להדיא בתוספות דדין נטיעה ל' יום הוא מדרבנן לשיטת ר"ת ולכן כתבתי דלכן מותר בדיעבד דכך משמע בתוספות ט ע"ב דאומר דמה שאסור לקיים נטיעה בשביעית הוא משום שנחשדו לעבור איסור דאורייתא של נטיעה בשביעית וא"כ לדין תוספת דאורייתא של המשכת הקדושה לא מצאנו כעין זה מפורש בסוגיא לשיטת התוספות.
בברכת התורה כערב חג תושבע"פ
Post a Comment